לינדה, בת ה-31, רווקה תקיפה ואינטליגנטית. יש לה תואר בפילוסופיה. כסטודנטית הייתה מעורבת בנושאים הקשורים באפליה ובצדק חברתי, והשתתפה בפעילויות של התנועה לזכויות האזרח. כאשר אנשים מתבקשים לקבוע מה עושה לינדה, מרבית האנשים נוטים לחשוב כי סביר יותר שלינדה היא פקידה בבנק ופעילה פמיניסטית, זאת אל מול האפשרות כי היא רק פקידה בבנק. דוגמה זו מבטאת את:

תשובה 2 היא הנכונה. באחד ממחקריהם הקלאסיים של כהנמן וטברסקי, הם הציגו בפני נבדקים את התיאור של לינדה וביקשו מהם לדרג 7 אפשרויות שונות לשאלה מה עושה לינדה כיום, מהסבירה ביותר לסבירה במידה המועטה ביותר. מתוך 7 האפשרויות שהוצגו, 4 היו תשובות סרק, ו- 3 האפשרויות המעניינות היו: "לינדה היא פקידת בנק", "לינדה פעילה בתנועה הפמיניסטית", ו-"לינדה היא פקידת בנק ופעילה בתנועה הפמיניסטית". במחקר נמצא כי נבדקים נוטים לדרג את האמירה השלישית כסבירה ביותר מבין שלושת האופציות הנ"ל. תופעה זו מבטאת את הנטייה של אנשים לבצע שיפוט הסתברות המבוסס על יוריסטיקת הייצוגיות בלבד, משום שצירוף (חיתוך) המאורעות נראה מייצג יותר ונשפט כסביר יותר מאשר כל אחד ממרכיביו. למעשה, ע"פ חוקי ההסתברות, הסתברות של מאורע אחד תמיד תהיה גדולה או שווה להסתברות של מאורע החיתוך של מאורע זה עם מאורע אחר. לכן, לא משנה מה ההסתברות כי לינדה היא פקידת בנק, ההסתברות כי לינדה היא פקידת בנק ופעילה בתנועה הפמיניסטית קטנה יותר או שווה לה, והסתברותית לא תהיה גדולה יותר (כלומר סבירה יותר). תופעה זו נקראת כשל הצירוף (The Conjunction Fallacy), והתשובה הנכונה היא 2. מסיח 1 אינו נכון משום שאפקט הטיית האמונה הינו הנטייה להפעיל עיבוד שונה על מסקנות שאנו מאמינים או לא מאמינים בנכונותן. מסיח 3 שגוי משום שהיוריסטיקת הזמינות היא הנטייה להסיק על שכיחות של אירוע במציאות מתוך זמינותו בזיכרון שלנו. מסיח 4 אינו נכון, משום שהיוריסטיקת העיגון היא הנטייה לעגן שיפוט בהערכה התחלתית זמינה ולאו דווקא מוצדקת.