בניסוי בקרב ילדי גן הוחבאו עוגיות בתוך קופסה של צבעים לנגד עיני הילדים. לאחר מכן נכנס לחדר אדם זר, שלא ראה היכן הוחבאו העוגיות. הילדים נשאלו ע"י הנסיין איפה סביר להניח שאותו אדם יחפש עוגיות. חלק מהילדים טענו שסביר להניח שהוא ייגש מיד לחפש את העוגיות בקופסת הצבעים, שהרי שם הן נמצאות. מה מהבאים אינו עשוי להסביר את טעותם?

תשובה 2 היא הנכונה. אם הילדים בניסוי שתואר לא השיגו קביעות אובייקט, הרי שלא היו מסוגלים להניח כי מיקומם של העוגיות נמצא בקופסת הצבעים, בקופסת העוגיות או בכל מקום אחר, שכן אלו נסתרות מעיניהם בזמן הניסוי. לכן היעדר קביעות אובייקט אינו יכול להסביר את תגובת הילדים שטעו (וגם לא את תגובת הילדים שצדקו). ברמה היותר כללית, תשובה 2 אינה עוסקת ביכולת שנבחנה בניסוי המתואר- היכולת לראות את העולם מנקודת המבט של האחר, ולכן אינו יכול להסביר את תוצאותיו. מסיח 1 עשוי להסביר את תוצאות הניסוי, שכן תיאוריה של התודעה (TOM) קשורה ביכולת לדמיין את תהליכי החשיבה של האחר. בניסוי זה הילדים נדרשו להבין שהאדם הזר, שלא ראה היכן מחביאים את העוגיות, יניח שהן נמצאות במקומן הטבעי- בקופסת העוגיות. הבנה זו מצריכה theory of mind. מאחר וטרם הגיעו להישג התפתחותי זה, הילדים טעו לחשוב שאותו אדם מחזיק באותו ידע שיש להם על העולם, ולכן יפנה לקופסת הצבעים. מסיח 3 עשוי להסביר את תוצאות הניסוי באופן דומה. ילדים שהגיעו לשלב הקדם-אופרציונלי נתונים תחת מגבלת האגוצנטריות: הם אינם יכולים לראות דברים מנקודת המבט של הזולת, ולכן יטעו בתשובתם. מאחר שכל אחד מהשלבים של פיאז'ה כולל יכולות מורכבות יותר מאלה שבשלב הקודם לו, ברור שגם ילדים שטרם הגיעו לשלב הקדם-אופרציונלי יהיו נתונים תחת אותה מגבלה, ולכן גם מסיח 4 עשוי להסביר את תוצאות הניסוי והוא אינו נכון.