לפי מודל השלבים הפסיכוסקסואלים של פרויד, תסכול או פינוק יתר בכל שלב יביא להשקעת יתר של ליבידו, מה שיגרום לכישלון בהתקדמות משלב אחד למשנהו. מצב זה נקרא קיבעון (Fixation) ויגרום בשלב מאוחר יותר לרגרסיה לאותו שלב. לפי המודל, תסכול הנגרם בשל כישלון בפתרון התסביך האדיפלי עלול להוביל לנוירוזה בבגרות, שתתבטא בעיקר באימפוטנציה או פריג'ידיות. סביר כי מטופל שאביו עזב את הבית בתקופה בה תסביך זה אמור להיפתר, לא הגיע לפתרון מוצלח של הקונפליקט (כיוון שלא התאפשר לו להזדהות עם דמות האב ולהפנים אותה). תובענות מוגזמת מצד ההורים, כמו זו המתוארת במסיח 1, צפויה להוביל לאישיות אנאלית. סביבה דלת גירויים, מסיח 3, עלולה להביא לתסכול במהלך השלב האוראלי שיביא לאישיות אוראלית בעתיד. קשיים לימודיים וחברתיים במהלך שנות החביון, מסיח 4, אינם נמנים על התסכולים אותם מנה פרויד כחלק מהמודל.