לפי מלאני קליין, העמדה הסכיזואידית-פרנואידית מאופיינת בחרדת רדיפה ובתפיסה מפוצלת של העצמי ושל הזולת. תפיסת העולם של התינוק בשלב זה מתבססת על פעולתו של מנגנון הפיצול הפועל כבורר ומבחין בין חלקי אובייקטים חיוביים ושליליים.
אור, שחושב שכל העובדים במפעל הם אנשים טובים ונהדרים ושכל המנהלים במפעל הם אנשים נוראיים וקטנוניים, תשובה 3, מדגים את מנגנון הפיצול. ניתן לראות זאת בכך שאור אינו מסוגל לתפיסה מורכבת של הזולת, אלא שלפי תפיסתו אחרים הם או טובים בלבד (עובדי המפעל) או רעים בלבד (מנהלי המפעל) ולכן זוהי התשובה הנכונה.
עומר אשר מצייר לאמו ציור לאחר שפיזר את כל צעצועיו, מסיח 1, מייצג בהתנהגותו את השאיפה לתיקון, התמודדות חיובית עם רגשות האשמה הדפרסיביים. מאחר ושאיפה זו מייצגת את השלב הדפרסיבי, תשובה זו אינה נכונה.
עדי אשר חושבת שבנה הוא היפה והמוצלח מכל הילדים, מסיח 2, אכן אינה מציגה תפיסה מורכבת של בנה, אך קשה לקבוע כי אידיאליזציה זו נעוצה בהכרח במנגנון הפיצול ולכן גם תשובה זו אינה נכונה.
נועה, אשר אומרת לחברה כי למרות שאינה מבין אותה, היא עדיין מאוד אוהבת אותו, משקפת תפיסה מורכבת של האחר, המתאימה לעמדה הדפרסיבית ולא לעמדה הסכיזואידית-פרנואידית ולכן מסיח 4 אינו נכון גם כן.