נילי חזרה מבית-הספר להוטה לספר לאביה על הצלחה משמעותית שהייתה לה היום. אולם, מיד כשסיימה לדבר, אביה הסיט את השיחה וסיפר לה על פגישה מוצלחת וחשובה שהייתה לו בעבודה. סביר להניח כי קוהוט היה רואה בהתנהגותו של אביה של נילי, כשל ביכולתו לשמש עבורה:

המונח "זולתעצמי" ("selfobject") המתייחס לחלקים באחר שהתינוק, או מאוחר יותר האדם הבוגר, תופס כחלק מעצמו והם מספקים לו צרכים אלו. ישנם שלושה סוגים של "זולתעצמי" בהתאם לשלוש הפונקציות הדרושות לגיבוש העצמי. הראשון הוא זולת-עצמי השתקפותי, שלמעשה מתייחס לתגובה מהאחר שמשקפת לילד את הצורך בהכרה, נראות והתפעלות. פונקציה זו באחר מאשרת לתינוק את תחושת הגדלות שלו, והיא החיונית להתפתחות הערך העצמי שלו. נילי חוזרת הביתה להוטה לשתף את אביה בהצלחה שחוותה בבי"ס. היא מעוניינת לספר זאת לאביה כדי לקבל ממנו התפעלות והכרה בהצלחה שלה – אלמנטים שיתקפו וישקפו את חווית ההצלחה. במקום לספק לה זאת אביה מספר על הצלחותיו שלו, ולכן סביר להניח שקוהוט היה רואה בכך כשל ביכולתו לספק לה זולת-עצמי השתקפותי והתשובה 1 נכונה. זולת-עצמי מואדר מתייחס לחלקים באחר שנתפסים בעיני התינוק כאידיאל, וכך הוא יכול לחוש הערצה ואידיאליזציה כלפי האחר (בפרט ההורה). פונקציה זו מאפשרת לתינוק לחוש אומניפוטנטי ומפתחת את חלק השאיפות בעצמי שלו. בסיטואציה הספציפית שבשאלה נילי זקוקה לתיקוף והתפעלות מהצלחתה ולא לחוות הערצה כלפי אביה ולכן פונקציה זו אינה עונה על צרכיה. כמו כן, מאחר ואביה מתייחס להצלחותיו שלו קשה להתייחס לכך ככשל בסיפוק זולת-עצמי מואדר, ולכן מסיח 2 אינו נכון. זולת-עצמי תאום הינו צורך שמתפתח בשלב מאוחר יותר, והוא צורך באחר שיחווה כ"נפש תאומה", בחוויית דמיון נפשי שחש אדם אל זולתו. קוהוט התייחס לפונקציה זו ככזו שיכולה לבוא לידי ביטוי בעיקר בקשר עם קבוצת השווים (ולאו דווקא עם ההורים). כאמור, נילי מחפשת אחר תחושת התפעלות ולא חווית תאומות, ולכן גם מסיח 3 שגוי.