תשובה 2 היא הנכונה. תיאורית ההתניה הקלאסית סוברת כי על מנת שתתרחש למידה, יש להציג את הגירוי המותנה ואת הגירוי הבלתי מותנה בסמיכות זמנים שתגרום לאורגניזם לתפוס אותם כקשורים זה לזה. תיאורית ההתניה האופרנטית סוברת כי על מנת שהתנהגות תשתמר, יש צורך בחיזוק המתקבל בסמיכות לביצוע ההתנהגות, כבסיס ללמידה. מסיח 1 שגוי כיוון שרק בהתניה אופרנטית יש התייחסות לחיזוקים על מנת לבסס למידה, בעוד התניה קלאסית מתבססת על צימוד בין גירויים כתנאי ללמידה. מסיח 3 שגוי כיוון שעל מנת שתתרחש למידה אין צורך שיהיה קשר "טבעי" בין הגורמים. תחת זאת, הקשר יכול להיווצר באופן מלאכותי, כמו בניסוי של פבלוב בו הכלבים למדו לרייר בתגובה למוזיקה ואור. מסיח 4 שגוי מאחר ורק בהתניה הקלאסית יש התייחסות להתניה מושהית, המתרחשת כאשר הגירוי המותנה מופיע לפני הגירוי הבלתי מותנה ונשאר לפחות עד להצגת הגירוי הבלתי מותנה.