תשובה 1 היא הנכונה. לפי התיאוריה של פיאז'ה, מרכוז הוא ביסוס החשיבה על התכונה הבולטת, ולאו דווקא החשובה, של הגירוי. תופעת המרכוז קשורה באחת ההדגמות המוכרות ביותר שערך פיאז'ה, אשר הראה כי ילדים אינם מסוגלים להבין שכמות של נוזל אינה משתנה בהתאמה לגודל המכל או לצורתו. מסיח 3 מציג את צורת החשיבה ההפוכה למרכוז, ביסוס החשיבה על התכונה החשובה ולא על התכונה המרכזית. אמנם לטענת פיאז'ה, מרבית הילדים עוברים את שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית סביב אותם גילאים, אך טענה זו אינה רלוונטית למושג "מרכוז", מסיח 2. הטענה המופיעה במסיח 4 אינה מהווה חלק מהתיאוריה של פיאז'ה.