תשובה 3 היא הנכונה. חוק וובר קובע שהפער המינימלי הדרוש להבחנה בין שני גירויים עומד ביחס קבוע לעוצמת הגירוי הסטנדרטי. הנוסחה לחוק וובר היא: ΔII=KΔII=K כאשר I - עוצמת הגירוי הסטנדרטי, ו - ΔIΔI - גודל התוספת שיוצר הפער המינימלי המובחן. K בנוסחה הוא "קבוע וובר" (Weber's constant) לממד הגירוי המסוים: תדירות קול, עוצמת קול, עוצמת אור, ריכוז ריח, ריכוז טעם. ערכים נמוכים יותר פירושם שאפשר לזהות הבדלים קטנים יותר ולכן הרגישות גבוהה יותר, תשובה 3. ככל שה-I נמוכה יותר, נדרשת רגישות נמוכה יותר להבחנה בין שני גירויים, מסיח 1. עוצמת הגירוי הסטנדרטי עומדת ביחס ישר ל-ΔIΔI, מסיח 2, וככל שה-ΔΔ- גבוהה יותר, הרגישות להבחנה בין שני גירויים איננה גבוהה יותר, מסיח 4