בניסויי טווח הזיכרון (memory span) של ג'ורג' מילר, זכרו המשתתפים כשבעה פריטים, אך הקיבולת של הזיכרון לטווח-קצר מוערכת בזכירה של שלושה עד חמישה פריטים. מהו ההסבר המתאים לכך?

תשובה 1 היא הנכונה. מבחני טווח הזיכרון של מילר מעריכים הערכת יתר הואיל והמשתתפים יכולים להשתמש במקורות מידע נוספים כדי לבצע את המטלה. כאשר מנטרלים את המקורות הללו, תרומתו הטהורה של הזיכרון לטווח קצר מוערכת בזכירה של שלושה עד חמישה פריטים בלבד, מסיח 1. מסיח 2 אינו נכון, היות ושימוש במקבצים (Chunking) עשוי דווקא להסביר את הפער בין ממצאיו של מילר (לפיהם המשתתפים זכרו שבעה פריטים) לבין הערכת טווח הזיכרון (לפיהם הקיבולת היא של שלושה-חמישה פריטים). זאת, מאחר והקבצה (Chunking) של פריטים מאפשרת להגדיל את טווח הזיכרון. מסיח 3 אינו נכון, היות ובניסוי נבחן זיכרון גלוי: המשתתפים היה צריכים לדווח באופן מודע אלו פריטים הם זוכרים מהרשימה. מסיח 4 אינו נכון, משום שזיכרון איקוני הוא זיכרון חזותי הדועך לאחר פרק זמן קצר מאוד. בשל מהירות דעיכתו המשתתפים לא היו יכולים לעשות בו שימוש על-מנת לזכור פריטים מעבר לפריטים הנזכרים על-ידי הזיכרון לטווח קצר.