הניסוי של סלומון אש (Asch) שעסק בתפיסה ויזואלית של קווים מדגים את התופעה החברתית הבאה:

תשובה 3 היא הנכונה. ניסוי הקווים של סלומון אש יצר נסיבות בהן משתתפים בניסוי היו צריכים לתת הערכה, בתנאים שהמציאות הפיזית בהם הייתה חד משמעית, אך שאר חברי הקבוצה נתנו הערכה שגויה. ממצאי הניסוי הראו כי בין 50% ל ‎‎-80% מהמשתתפים שינו את תשובתם על מנת להתאים להערכה השקרית של הרוב לפחות פעם אחת. הניסוי מבטא קונפורמיות, שפירושה קבלת המוסכמות והנורמות החברתיות של הרוב, תשובה 3. במצבים מסוימים, קונפורמיות עשויה לשבש את שיקול דעתו של הפרט כפי שהדגים אש בניסויו. מסיח 1 אינו נכון, מאחר ועקרון התערבות הצופה מן הצד (bystander intervention) עוסק במאפייני המצביים בהם אנשים מחליטים להתערב למען עזרה לאחר. סיטואציה זו אינה רלוונטית לניסויו של אש. מסיח 2 אינו נכון, משום שדעה קדומה (prejudice) היא עמדה כלפי מושא מטרה, המערבת רגשות שליליים. אש בדק החלטה לגבי אורך קווים ויזואליים המושפעת מהערכות אחרים, כך שלא תופעלו רגשות שליליים. מסיח 4 אינו נכון, מכיוון שחשיבה קבוצתית (groupthink) מתייחסת לנטייה של הקבוצה לקבל החלטות ולהגיע לתמימות דעים ולא נטייתו של הפרט להתאים את דעתו לדעת הקבוצה, כפי שנמצא בניסוי של אש.