אישה בת 30 מגיעה למרפאה קהילתית עם בנה לבדיקות רפואיות שגרתיות. היא בריאה בד"כ ואינה נוטלת תרופות קבועות. היא נראית מוטרדת ומתלוננת על עייפות. באנמנזה מסתבר שהיא מנקה כל יום את כל הבית עם אקונומיקה מחשש שהילד יזחל על הרצפה וידבק במשהו. היא חושבת שהדאגות שלה מוגזמות, עם זאת היא אינה יכולה לעצור את עצמה. כבר שנים שהיא משקיעה שעתיים לפחות בכל יום לניקיונות, אך כעת היא מנקה את הבית בלילה, כדי לא לפגוע בילד ולכן היא כל הזמן עייפה. מה הכי נכון לגבי המצב הפסיכיאטרי שלה?