עפ"י המאמר "צורות במה ואולם" במת זירה היא במה מלבנית והצופים מקיפים אותה משלושת צדדיה

תיאטרון הפרוסניום (או פרוסקניון) (המבנה הסגור): הבמה מופרדת מהאולם בקיר שבו פתח הבמה, שהוא הפרוסצניום, כך שההצגה כולה נתונה כאילו במסגרת, בה צופה הקהל היושב מולה, באולם התיאטרון. לצופה קשר מינימלי עם צופים אחרים - ההצגה היא חוויה פרטית (אינדיבידואלית לכל צופה). זוהי במה המתאימה לניסיון של יצירת אשליה של מציאות (ריאליזם, נטורליזם). זוהי הצורה הקונבנציונלית והנפוצה להצגות תיאטרון. במת זירה: הבמה במרכז, והקהל מקיף אותה, במעגל או בריבוע. השחקן חייב להתייחס לקהל הסובבו מכל העברים, הקשר בין השחקנים לקהל הוא דיפוזי, לכל הכיוונים בבת אחת. בדרך כלל במות זירה הן קטנות ולכן הקשר בין הקהל לשחקנים הוא אינטימי וקרוב. אולם כזה דורש השקעה כלכלית נמוכה (הוא קל לארגון, לאלתור תפאורה מצומצמת וכדומה, אבל מאחר שהוא בדרך כלל קטן, גם ההכנסות קטנות, וכך בתיאטרון מקצועי זוהי במה יקרה לתפעול). הכניסות של השחקנים גלויות לעיני הקהל ונמשכות זמן רב. במה פורצת: הקהל יושב בשלושה צידיה של הבמה. דומה למבנה "הזירה" אך ללא חסרונותיה - יש לה רקע ותפאורה, הכניסות והיציאות של השחקנים מהתפאורה שברקע. הקשר האינטימי נשמר.