התשובה הנכונה היא: מיעוט חלבון.
הסבר:
מטופלים עם אבנים בכליות זקוקים להדרכה תזונתית מותאמת לסוג האבנים (למשל, אבני סידן, חומצת שתן או אוקסלט).
מיעוט חלבון: דיאטה דלה בחלבון מן החי מומלצת, במיוחד עבור מטופלים עם אבני חומצת שתן ואבני סידן. חלבון מן החי מגביר את ייצור החומצה האורית ואת הפרשת הסידן בשתן, מה שמעלה את הסיכון להיווצרות אבנים.
מיעוט סידן: אינו מומלץ לרוב המטופלים. הפחתת סידן עלולה להעלות את הסיכון לאבני אוקסלט, מכיוון שסידן במזון מסייע לקשור את האוקסלט ולמנוע ספיגה מוגברת שלו.
יותר שומנים: אין הנחיה כזו כטיפול באבנים בכליות.
יותר אלקטרוליטים: עלייה לא מבוקרת באלקטרוליטים (כגון נתרן) עלולה דווקא להחמיר את מצב האבנים, במיוחד נתרן, שמגביר את הפרשת הסידן בשתן.