האפי הוא מנוכר ואין צורך שהשחקן יגרום לקהל הזדהות וקרבה. לכן די שיודע לספר סיפור.
שחקן ריאלסטי שצריך לכעוס לדוגמא צריך להבין את הסצנה לפני ולהתחבר לרגשות.
שחקן פרה ריאלסטי די והותר שיגידו לו לכעוס, ויעשה פרצוף כועס ללא קשר רגשי/הזדהות. (בתאטרון האפי היה מסכות, כך שגם מספיק שידע לספר סיפור :)
ברכט והתאטרון האפי התנגד לריאליזם(?)