ארגונים רבים מנסים בשנים האחרונות לשלב נתונים הנאספים באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות אל תוך מערכות ה-BI. אילו מהבאים מתארים נכונה קשיים מהותיים או כשלים אפשריים הכרוכים במהלך כגון זה?
א. לנתוני אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות אין ערך עסקי משמעותי, כיוון שהם מיוצרים ומנוהלים על ידי גורמים חיצוניים.
ב. נתונים הנאספים באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות אינם בהכרח מאורגנים בצורה נוחה לאחסון ולשימוש, לפיכך יש לעיתים קרובות צורך בהשקעה משמעותית בתהליכי ETL להמרת הנתונים וארגונם במבנה המאפשר ניתוח נוח.
ג. נתונים הנאספים מהאינטרנט עשויים להשתמש במפתחות ראשיים ובקודים שונים מאלו המשמשים את הארגון, לפיכך אינטגרציה שלהם עם נתונים פנים-ארגוניים עלולה להיתקל בקשיים משמעותיים.
ד. לארגון אין לרוב יכולת בקרה על האופן בו הנתונים נאספים ומתועדים באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, דבר העלול לעורר דילמות קשות בכל הנוגע לאמינותם ואיכותם של נתונים אלו.
ארגונים רבים מנסים בשנים האחרונות לשלב נתונים הנאספים באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות אל תוך מערכות ה-BI. אילו מהבאים מתארים נכונה קשיים מהותיים או כשלים אפשריים הכרוכים במהלך כגון זה?
א. לנתוני אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות אין ערך עסקי משמעותי, כיוון שהם מיוצרים ומנוהלים על ידי גורמים חיצוניים.
ב. נתונים הנאספים באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות אינם בהכרח מאורגנים בצורה נוחה לאחסון ולשימוש, לפיכך יש לעיתים קרובות צורך בהשקעה משמעותית בתהליכי ETL להמרת הנתונים וארגונם במבנה המאפשר ניתוח נוח.
ג. נתונים הנאספים מהאינטרנט עשויים להשתמש במפתחות ראשיים ובקודים שונים מאלו המשמשים את הארגון, לפיכך אינטגרציה שלהם עם נתונים פנים-ארגוניים עלולה להיתקל בקשיים משמעותיים.
ד. לארגון אין לרוב יכולת בקרה על האופן בו הנתונים נאספים ומתועדים באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, דבר העלול לעורר דילמות קשות בכל הנוגע לאמינותם ואיכותם של נתונים אלו.
* השאלה נוספה בתאריך: 02-07-2021