בשיטת הקונפיגורציה DL (סמן את כל התשובות הנכונות) שנהגתה על ידי ניסוי של אמיל פישר שנאלץ לנחש את הקונפיגורציה של ארבעת הקבוצות הכימיות סביב פחמן כיראלי במולקולה מסויימת - ולאחר מכן לאחר התיאורייה שלו אוששה על ידי דיפרקציה של קרני X שנים מאוחר יותר

כאשר נרצה להתאים את L- alanine לפי הקונפיגורציה של L-glyceraldehyde נמקם את הקבוצות הכימיות הרלוונטיות הקשורות לפחמן הכיראלי של אלאנין לפי אלו שקשורות לגליצראלדהיד כך שאם ניתן בעזרת ריאקציה כימית חד שלבית להמיר קבוצה הקיימת באלאנין לקבוצה הקיימת בגליצר אלדהיד אז הן תואמות ומתיישרות. כך למשל קבוצת הקרבוקסיל של אלאנין תתפוס את אותה עמדה שתופסת קבוצת הקרבוניל של גליצראלדהיד מאחר וניתן להמיר אלדהיד לקרבוקסיל על ידי ריאקציה חד שלבית של חמצון.

לגבי העיניין של הסטת האור המקוטב הדבר איננו נכון לגבי כל חומצות האמינו