מפעל 'סקארפה בלה' נוסד בשנת 1940 ומייצר נעלי עור הנמכרות בחנויות שונות ברחבי איטליה. המפעל המשפחתי ממוקם בגבעות טוסקנה, ממש בפאתי העיר סיינה. השנה הצטרפה לצוות המנהלים הנכדה הצעירה איזבלה שסיימה לא מכבר את לימודי הניהול באוניברסיטה. איזבלה מנסה לשכנע את שאר חברי המשפחה המנהלים יחד איתה את המפעל לרכוש את חנות הנעליים 'אקו-מי' המוכרת את נעלי 'סקארפה בלה' וממוקמת ליד 'פיאצה דל קמפו', הכיכר המפורסמת של סיינה, ולהפוך אותה לחנות המותג של המפעל: "נוכל למכור שם את הנעליים מהקולקציות הכי חדשות שלנו! אולי אפילו לתכנן פינת וינטאג' לסטוק שנשאר לנו עוד משנות ה50 וה-60". על פי המתואר, מהו המהלך האסטרטגי בו דוגלת איזבלה?