במצב הקולוניאלי יש דיסוננס קשה. מצד אחד נחשוב על הפקידים שמגיעים למושבות. חלקם הגדול משכילים ומבחינתם משפט מייצג שלום, קידמה, הומניות, ממשל תקין וכו׳. הם מגיעים למושבות והמציאות היא אחרת כי המטרות אחרות. המציאות היא של הפעלה נרחבת של אלימות, עריצות, החלטות של פקידים ולא מדיניות ממשל וכו׳. חוק וממשל במדינות האם הקולוניאליות:
1. ערכים ליברליים: שלום, הומניות, קידמה, ממשל תקין.
2. איזונים ובלמים – הפרדת רשויות.
3. הריבונות שייכת לעם.
4. זכויות קניין מוגנות מפני התערבות המדינה.
חוק ומשפט במושבות:
1. ביסוס שליטה באמצעות הפעלה נרחבת של אלימות.
2. הריבונות שייכת למעצמה הקולוניאלית.
3. ניעדר מערכת בלמים ואיזונים.
4. זכויות קניין בהתאם לאינטרסים הקולוניאליים המקומיים
אנחנו רואים ש..
במצב הקולוניאלי יש דיסוננס קשה. מצד אחד נחשוב על הפקידים שמגיעים למושבות. חלקם הגדול משכילים ומבחינתם משפט מייצג שלום, קידמה, הומניות, ממשל תקין וכו׳. הם מגיעים למושבות והמציאות היא אחרת כי המטרות אחרות. המציאות היא של הפעלה נרחבת של אלימות, עריצות, החלטות של פקידים ולא מדיניות ממשל וכו׳. חוק וממשל במדינות האם הקולוניאליות:
1. ערכים ליברליים: שלום, הומניות, קידמה, ממשל תקין.
2. איזונים ובלמים – הפרדת רשויות.
3. הריבונות שייכת לעם.
4. זכויות קניין מוגנות מפני התערבות המדינה.
חוק ומשפט במושבות:
1. ביסוס שליטה באמצעות הפעלה נרחבת של אלימות.
2. הריבונות שייכת למעצמה הקולוניאלית.
3. ניעדר מערכת בלמים ואיזונים.
4. זכויות קניין בהתאם לאינטרסים הקולוניאליים המקומיים
אנחנו רואים ש..
* השאלה נוספה בתאריך: 22-01-2022