שאלה | איך נסיבות שונות משפיעות על המשמעות של השריעה? הרבה מהאימפריות במאה ה19 שלטו על אוכלוסיות מוסלמיות. כאשר צרפת, בריטניה ואפילו רוסיה השתלטו על שטחים שחייו במדינות מוסלמיות הם לא כפו עליהם את מערכת המשפט שלהם אלא אפשרו מערכת משפט אחרת, המאפשרת לנהל אורך חיים שרעי עם מגבלות מסוימות. לכך 3 סיבות: • ניסיון למתן את העוינות כלפי השליט • המדינות המקומיות לא נמצאות בשלב התפתחותי המאפשר לצרף אותם למערכת המשפט של מדינת האם • לאחד בין האוכלוסייה המשרתת את מדינת האם לבין האוכלוסייה המקומית. הם ניסו להצדיק את הגעתם כדרך להגן על המדינה שלהם, של השריעה אך אין מה להגן כי השריעה היא פיקציה. המדינות הקולוניאליות ביטלו דברים מאוד ברורים שהיו קיימים בשריעה כמו עבדים. בריטניה מזהה את עצמה כמי שלוחמת בעולם כביטול מוסד העבדות. המדינות הקולוניאליות מציגות שינויים מוסדיים בהקשר של פרוצדורות ביניהם הכלה של קודיפיקציה מאיותה כלי זמין. הקודיפיקציה במקרים כאלה מחליפה את מצב הגמישות שמאפשרת השריעה. מהו מקרה אלג'יריה?

איך נסיבות שונות משפיעות על המשמעות של השריעה? הרבה מהאימפריות במאה ה19 שלטו על אוכלוסיות מוסלמיות. כאשר צרפת, בריטניה ואפילו רוסיה השתלטו על שטחים שחייו במדינות מוסלמיות הם לא כפו עליהם את מערכת המשפט שלהם אלא אפשרו מערכת משפט אחרת, המאפשרת לנהל אורך חיים שרעי עם מגבלות מסוימות. לכך 3 סיבות: • ניסיון למתן את העוינות כלפי השליט • המדינות המקומיות לא נמצאות בשלב התפתחותי המאפשר לצרף אותם למערכת המשפט של מדינת האם • לאחד בין האוכלוסייה המשרתת את מדינת האם לבין האוכלוסייה המקומית. הם ניסו להצדיק את הגעתם כדרך להגן על המדינה שלהם, של השריעה אך אין מה להגן כי השריעה היא פיקציה. המדינות הקולוניאליות ביטלו דברים מאוד ברורים שהיו קיימים בשריעה כמו עבדים. בריטניה מזהה את עצמה כמי שלוחמת בעולם כביטול מוסד העבדות. המדינות הקולוניאליות מציגות שינויים מוסדיים בהקשר של פרוצדורות ביניהם הכלה של קודיפיקציה מאיותה כלי זמין. הקודיפיקציה במקרים כאלה מחליפה את מצב הגמישות שמאפשרת השריעה. מהו מקרה אלג'יריה?

שאלה #80955

נכבשה ב1930 על ידי צרפת. בהתחלה ביצעו מהלך המעודד צרפתיים להתנחל במושבה. המוסד הצרפתי מאפשר המשך של פרקטיות שרעיות אבל מהצד השני הוא נוקט בפעילויות של צמצום השריעה במערכת המשפטית, דבר המשנה את המשמעות של השריעה וגורם לדמיין אותו באופן שונה. הצרפתיים ביטלו את תוקף השריעה הפלילית והחליפו בחוקיהם, השליט הצרפתי היה צריך מערכת של חוקים שתתמוך בהתיישבות בקרקע ונישול מהקרקעות על ידי התאמת החוקים לשליטים הצרפתיים ולצרכיהם. כתוצאה מתהליך זה השריעה הולכת ונדחפת לכל התחום הזה שקשור לדיני משפחה, השריעה הופכת לחוקים לענייני משפחה. הצרפתיים מנסים לבטל את החלוקה בין צרפת לאלג'יריה ומאפשר לאזרחים שם להצטרף לאומה הצרפתית מצד שני חוק המשפחה מאפשר לצרפתיים לשמר את הנחיתות שלהם ביחס לצרפתיים באמצעות קביעה כי המבקשים להתאזרח צריכים לקבל על עצמם את החוק הצרפתי על כל הגבלות שהוא מגביל על חוקי משפחה במטרה ליצור מערכת שלא תגרום להם באמת להתאזרח. אם הם מוותרים לכפיפות על השריעה הם מוותרים על האופי שלהם, על הזהות שלהם. גם בתחום המשפחה חל שינוי כתוצאה מהתערבות השלטון הצרפתי, בשנים הראשונות השלטון הצרפתי שימר את המבנה הקיים אך לאחר כמה שנים הוא שינה את המבנה וגרם להתווכחויות בין המתיישבים. הם טוענים שבתי הדין השריעים נותנים להם יותר מדי זכויות ומצד שני העולמא טוענים כי הם כל הזמן מצמצמים את כוחם המשפטי. כתוצאה מכך משלבים שופטים קאדים במסגרת בתי הדין, שהופכים להיות חלק מהמוסדות הקולוניאליים. הממשל התערב באמצעות הקמה של מדרסות: מוסדות הכשרה שרעים רשמיים עם השקעה כספית אך לאחר כמה שנים המשפט עם השריעה הופך למתאים למשפט ולשלטון הקולוניאלי.

מיין לפי

מזרח תיכון חוק ומשפט במזרח

שאלה #80955

בקשה לשינוי התשובה / תיקון שאלה gavel

בקשה למחיקת השאלהmood_bad

בקשה לשינוי התשובה / תיקון שאלה

בקשה למחיקת השאלה