שאלה | מהו מקום המשפט בדת האזרחית? מהו מושג הטוטם? מהי היעדרות הדת ונוכחות המאגיה בדת האזרחית? מהי השפה המאגית בבית המשפט?

מהו מקום המשפט בדת האזרחית? מהו מושג הטוטם? מהי היעדרות הדת ונוכחות המאגיה בדת האזרחית? מהי השפה המאגית בבית המשפט?

שאלה #81058

		- ממלאים פונקציה דתית בחברה מודרנית ו"חילונית". דורקייהם מסביר את ההליך השיפוטי והערותיו על קדושת החוק מלמדות על תפקיד השופט. החוק משקף את "התודעה הקולקטיבית" של הקבוצה. היא מערכת ערכים קולקטיבית שמלכת ויוצרת יציבות חברתית. יש הבדל של עקרונות אלו בחברה בעלת סולידריות מכנית לאורגנית- שבה יש מרחב גדול יותר לשוני בצורת החיים- אבל היא הכרחית בשביל קיום החברה. בית המשפט מתפקד כדתי שדוגל באמונות מסוימות.
		לפי דורקייהם כל מה שקדוש לחברה הוא שואב מהזיהוי עם הטוטם. פעם הטוטם היה קשור לחפצים, היום היא תופעה רחבה יותר. הוא ביטוי לזהות הנפרדת, הנבדלת של הקבוצה שלה שייך. הטוטם יכול להיות סמל, אובייקט או מיתוס. הוא מקור הלכידות של הקבוצה, וחייב להיות מקובל על ידי כל חברי הקבוצה. יש טוטמים שחוזרים בקבוצות שונות, אך לכל קבוצה יש קבוצה של טוטמים ייחודים לה. טוטם מייצד את הנבדלות של הקבוצה לכן הוא קשור בדרך כלל בטריטוריה או בסיפור ההיסטורי שגרם לקבוצה להיבדל מקבוצות אחרות, ולהיווצר בעצם. פרויד זיהה את הטוטם באב מייסד של הקבוצה מכאן מגיע הסמכות הטוטמית: סמכות חיצונית המקובלת על חברי הקבוצה שמשמשת מקור ללגיטימציה של הסדר החברתי-פוליטי. ניתן לראות זאת בדתות האזרחיות בזמנינו: מיתוסים לאומיים, דגלים, טקסים ועוד, שאלו גילויים של הסמכות הטוטמית לביסוס ההגמוניה. הדת האזרחית סוגדת לסמכות הטוטמית באמצעות הייצודים הדתיים שלה והנוכחות המאגית שלה. דורקייהם מוסיף שהקדומה דווקא נמצאת אצל הטוטום שבין שאר תפקידיה, זה שהיא משמשת כמחוקקת עליונה-חיצונית. לכן גם בית המשפט הוא אחד הדברים הנוספים שיצאו מהטוטום.
		- שופטים אינם בדיוק נציגים של הסמכות הטוטמית. בית המשפט הוא המקום היחידי שבאמת נשמע ישירות קולו של הטוטם. השופט לא מתווך בין הקבוצה לסמכות הטוטמית. בית המשפט הוא המקום לתקשר עם הסמכויות המקודשות של הקבוצה. השופט הוא הפה של החוק. בית המשפט הוא בית המקדש של הדת האזרחית. לפי המאגיות בית המשפט מגלם ומנכיח את החוק, הוא מסדר ומקיים את הסדר בעולם באופן מאגי. בית המשפט הוא המוסדר היחידי שהטוטם הוא הדרך קבוע שלו ולא רק מיוצג שם. בית המשפט הוא האורקל בדת המודרנית. מנהיגים הם מטעם הטוטם והחוק מרחף מעליהם. המנהיג הפוליטי הוא לא "דבר" הקודש בטוטם אלא חלק מעולם החילוני. המנהיג הוא מתווך. השופט הוא סוג של דמות נזירית, שלא קשור לעולם החילוני. השופט הוא החוק. השופטים נפרדים מהמנהיגים ובני האדם, יש בהם קדושה והפרדה.
		הדיבור השיפוטי שונה מהדיבור הרגיל של המנהיגים וחברי הקבוצה. השתיקה שלהם יפה מהדיבור. הדיבור מוריד מקדושת הדברים. הדיבור השיפוטי והקדוש מתאפיין בכך שלא מתנסח בצורת שאלה, הוא נאמר. במשפט השופט מקשיב ואז אומר את דבריו. ישנה ניטרליות שיפוטית מהנבדלות של השופט מעולם האינטרסים החילוניים. המנהיג הפשיסטי והשופט לא כפופים לחוק. הם פטורים ממאמצים, צרכים ואילוצים של הקיום האנושי היום יומי. בית המשפט עוסק בעקרונות טוטמים של הקבוצה, לא אוניברסלי. מגדיר את גבולות החוק של מערכת המשפט.