שאלה | מהי הפיקציה של החוק? איזו פונקציה חברתית ממלאים בתי המשפט? מה קורה בחברה עם עליית הדמוקרטיה? מהו המבנה החברתי והקומינטאס

מהי הפיקציה של החוק? איזו פונקציה חברתית ממלאים בתי המשפט? מה קורה בחברה עם עליית הדמוקרטיה? מהו המבנה החברתי והקומינטאס

שאלה #81060

		החוק הוא החוק של הטוטם- האמת המשפטית היחידה. חוק יסוד הוא חוק טטומי.
		לשמש כפה של הסמכות הטוטמית ואז גם לתפקידים החברתיים במיוחסים לבית המשפט כמו פתירת סכסוכים. פני "החוק" נשארים נצחיים, רק הסמכות שלהם לפעמים משתנה. הרציפות הטוטמית יוצרת רציפות משפטית חברתית, רציפות חוקתית מאחורי חוקות משתנות. נותן לגיטימציה לחוקים פרטניים. סדר משפטי הוא סדר חברתי- הטוטמיות מלכדת את החברה, רציפות חברתית היא רציפות משפטית. במקרים מסוימים הריבון מחליט החלטות חוקתיות, שאין כתובת, אך כנציג של החוק. זאת על מנת לשמר את הרציפות המשפטית. השופט מדבר כדרך חוק הטוטמי- חוק על זמני. הוא יכול להיות קשוב לחוקים טוטמים של קבוצות קטנות יותר, אך יש את החוק העל תמיד. דורקייהם טוען כי אי אפשר לקיים חברה הומגנית עם חוקי טוטם עליוניים. הם חייבים להיות אובייקטיבים בשביל שכל הקבוצות יתפסו אותו כסדר נתון. כדי ליישם אותו הוא משתף פעולה עם מספר מרכזי כוח אחרים בחברה, ואל כל מוסד הוא ממלא פונקציה אחרת.
		אין ירידה בערך הדתי עם עליית הדמוקרטיה. העם כריבונות נשאר ישות שהיא עליונה- חיצונית, מאגית. הוא עומד מעל המוסדות הפוליטיים. הדובר היחיד של העם הוא בית המשפט. הרצון של העם (הריבון) מתבטא בחוק. חברה יכולה להתקיים עם קונצנזוס לגבי מעמד ותפקיד בית המשפט, ולא בהכרח קונצנזוס כללי. אך הדמוקרטיה יצרה איום על המאגיות שבחוק. עם זה גם עקרונות השיוויון החדש מערערות את האובייקטיביות של ארגון חברתי.
		במובנים המודרניים הדמוקרטיה מאיימת להפיל את המבנה החברתי ולהפוך את החברה להמון. לפי טרנר, מבנה חברתי יוצר זהויות שונות ונורמטיביות וגם לא, הן יוצרות מערכת, הן בעצם מוגדרות אחת על ידי השנייה. המערכת יוצרת את האינדיבידואליזם באמצעות המערכות האובייקטיביות סביבה. היא נותנת לסובייקט מאפיינים ייחודים לו. בית המשפט מאפשר בעצם את הסובייקטיביות, מקנה פיתרון לסכסוכים אחד בין השני ומאפשר את האובייקטיביות הדרושה לסובייקט. אך במצב ה"המון" מתפרק המבנה החברתי, נעלמים מתחים ומאבקים בין אחד לשני כי ניהיה ישות אחת של הכלל. היחסים כבר לא מתווכים על ידי המעמדות והיחסים במבנה החברתי. ישנם אסונות המובילים לצורך באנטי מבני. במבנים החברתיים השלטון מוגר כמסורתי ורציונלי, להבדיל מהמבנה הקומונטיאס שהיא מנהיגות כריזמטית. גם ישלו את הסמכות המאגית של הטוטם. המערכת ההגמונית מוחלפת בשימוש סימבולי ושימוש בשפה.