שאלה | מהם הסכנות בדמוקרטיה? חפציות החוק והקהילות הקלריקליות ביתה משפט כטקס וריטואלי סיכום

מהם הסכנות בדמוקרטיה? חפציות החוק והקהילות הקלריקליות ביתה משפט כטקס וריטואלי סיכום

שאלה #81061

		גם בדמוקרטיה מערכת המשפט נשארת עם המאגיות שלה, נשאר מערכת של גבולות "אובייקטיבים" שלא נתון למיניפולציה. הדמוקרטיה היא שיטה אנטי הומגנית. רק אם הדמוקרטיה תראה בחוק כמשהו חיצוני לקבוצה הרשאי להציב איסורים בפני הקבוצה. לדעתו הדמוקרטיה מבטלת את ההפרדה בין הקהילה ומדינה והנפרדות של פוליטי וחברתי.
		הדת מפרידה בין הפרט מהקדוש לקבלת הנורמטיביות, במאגיה (בדמוקרטיה) ישנם טקסים בובריטואל שיוצר חוויה קדושה של משתתף. כבר אין רק ייצוג, אלא נוכחות ישירה של הקדושה. נעלמת האבחנה בין קודש לחול , הדת מתחלפת במאגיה. בחפציות מה שקורה המעבר בין "חפץ קדוש" (החוק הטוטמי) ל"חפץ מאגי" וגם הוא מאבד את המעבר לחפציות, אלא התובנה של ההמוגניות. החוק כעת מתנדנד בין פן מילולי- רציונלי, הפרדה בין הדת, לפן החפצי- מאגי ומוסתר. בהתקפת חוק יש מעורבות של קדושת הטוטם. היותו חפץ חייב להיות הרמטי וסתום.
		כל ההיבטים הדתיים של החוק נעשים מוחשיים בבית המשפט. בבית המשפט מתבצע "ביצוע חברתי": טקס או וירטואל. התאטרון בו יש במה וקהל של צופים הוא הליך של תאטרון פוליטי ושל התאטרון הבורגני. בטקס או וירטואל כולם מתכנסים לזמן קצר, זה המאפיין של משפט בדת האזרחית, לא כמו בתאטרון משפטי שיש ממש הפרדה מהחיים הרגילים. בטקס המפגש עם הטוטם הוא מפגש צייתני, בריטואל הוא אלים ומרדני. בריטואל מתבצע איזה מרדנות של יל יחסי הכוחות של החברה. ב"טקסי מעבר"-ריטואל, נעשה איזה הזדמנות למרוד כלפי הסדר הנורמטיבי שקיים, לצאת נגד העוקץ של חברה אנטי מבנית, של יחסי הכוח. לעומת זאת בטקסים יש דווקא התמסרות לסמכות הטוטמית, הבנה של ההבדל בינם לבין הקדושה, אין שם אוטונומיה או שיקול דעת. טקס מכתיב באופן נוקשה שורה של פעולות מוגדרות מראש ואיסור ברור או משתמע על כל פעולה אחרת. לדוגמא עמידה בצפירה. בית המשפט הוא טקס וריטואל. ריטואל כי הוא מאפשר מהפך, אם רוצים לשנות זכויות וחוקים יש צורך באנרכיה מסוימת שנוגדת את הנורמטיב. יש שינוי סטטוסים. הקראת כתבי אישום, חקירות העדים וחקירות נגדיות הם אפיונים של שיטה ריטואלתי. בית המשפט הוא גם טקס, יש בו שופט המייצג את הבמכות הטוטמית, וכולם מצייתים לו.
		קדושתו של בית המשפט היא אחת מאבני היסוד של הדת האזרחית. כדי לשמור על קדושה זו בית המשפט צריך לדגול ב"רטוריקה טוטמית". בית המשפט לא מייצג את דעת הרוב, הוא מייצג את הטוטם האזרחי, הוא יכול לסטות ממנה רק במידה ודוגל בדרך הטוטמית הקדושה. יש לו מערכת הגמונית מול חברה מפולגת.