המועצות המקומיות מנקודה 2 מוקמת בכל פרובינציה ואחת הסמכויות שלהן היא לשפוט עבירות פליליות לפי הקוד הפלילי. למה זה חשוב? קודם כל כי יש כאן קודיפיקציה. יש כאן מעבר לשיפוט לפי קודים משפטיים. הקוד הוא כמו מדריך למשתמש איתו השופט עובד. בעשור וחצי הבאים מעדכנים את הקוד, והיא זו שקיימת בעצם עד 1922-23.הנכבדים המקומיים (נציגים של המשפות החזקות באותו אזור), פקידי ממשלה, גובי מס, פקיד פיננסי, מופתי, איש של כוחות השיטור המקומיים, קאדי... במקומות בהם יש אוכלוסייה לא מוסלמית גדולה, יושב גם מציג האוכלוסייה הזו. הם יושבים רק במשפט שאחד הצדדים בו הוא לא מוסלמי. היסטוריונים תיארו את התהליך הזה כתהליך של חילון – שהשריעה יוצאת מהמשחק. מחקר של שני עשורים אחרונים מפריך את התיאור הזה כי אנחנו יודעים היום שעולמא היו מעורבים בתהליך הזה לכל אורכו ובכל מיני היבטים שלו כולל זה התכנוני ובשיפוט עצמו. כך שאין כאן מעבר ממשפט דתי למשפט חילוני, ונכון יותר יהיה לתאר את זה כמעבר ממדינה ראקטיבית למדינה אקטיבית.
המועצות המקומיות מנקודה 2 מוקמת בכל פרובינציה ואחת הסמכויות שלהן היא לשפוט עבירות פליליות לפי הקוד הפלילי. למה זה חשוב? קודם כל כי יש כאן קודיפיקציה. יש כאן מעבר לשיפוט לפי קודים משפטיים. הקוד הוא כמו מדריך למשתמש איתו השופט עובד. בעשור וחצי הבאים מעדכנים את הקוד, והיא זו שקיימת בעצם עד 1922-23.הנכבדים המקומיים (נציגים של המשפות החזקות באותו אזור), פקידי ממשלה, גובי מס, פקיד פיננסי, מופתי, איש של כוחות השיטור המקומיים, קאדי... במקומות בהם יש אוכלוסייה לא מוסלמית גדולה, יושב גם מציג האוכלוסייה הזו. הם יושבים רק במשפט שאחד הצדדים בו הוא לא מוסלמי. היסטוריונים תיארו את התהליך הזה כתהליך של חילון – שהשריעה יוצאת מהמשחק. מחקר של שני עשורים אחרונים מפריך את התיאור הזה כי אנחנו יודעים היום שעולמא היו מעורבים בתהליך הזה לכל אורכו ובכל מיני היבטים שלו כולל זה התכנוני ובשיפוט עצמו. כך שאין כאן מעבר ממשפט דתי למשפט חילוני, ונכון יותר יהיה לתאר את זה כמעבר ממדינה ראקטיבית למדינה אקטיבית.
* השאלה נוספה בתאריך: 22-01-2022