מזרח תיכון חוק ומשפט במזרח

לחץ כאן לכל השאלות

בגרסה השנייה והשלישית של הקוד הפלילי אנחנו רואים שינוי ברטוריקה. בגרסה הראשונה המדינה היא השושלת, הסולטאן. בשנייה והשלישית, המדינה היא יישות אחת והשושלת היא יישות שנייה. הריבון הוא לא השושלת אלא המדינה. הריבונות מקבלת משמעויות אחרות. זה קורה בכל אירו-אסיה. ההקמה של בתי הדין הניזאמיים מסמנת את המעבר למערכת שמבוססת על סטנדרטים אחרים בכל תחומי השיפוט ואכיפת החוק. יש הקמה של כוח משטרה אימפריאלי, פרא-צבאי לפי המודל הצרפתי – הז׳נדרמים. הם כוח שיטור, אבל יש לו סמכויות סמי-צבאיות. יש חיסול שיטתי של מיליציות שהן לא מזוהות עם המדינה, כל מיני כוחות שיטור מקומיים שקודם לכן פעלו, היו כפופות למשפחות אליטה מקומיות ועוברים להעסקה של כוחות שיטור שפועלים בשם המדינה. הז׳נדרמים מדכאים מרידות, שומרים על הסדר הציבורי, נותנים הגנה על דרכי המסחר מפני שודדים. סוג של מג״ב. הקוד של 1858 מגדיר את השלב האחרון באבולוציה של המשפט העוסמאני המודרני. איסור על עונשים פיזיים – אסור יותר להרביץ לאנשים, להרוג אותם או לשפד אותם כעונש מטעם המדינה, והוא מגביל את הענישה לכליאה וקנסות. שהמדינה היא האחראית ליישום הזכויות האלה וההגנה עליהן

1
done
done
done
done
by
מיין לפי

* השאלה נוספה בתאריך: 22-01-2022