שאלה | איך המעבר למשפט במודרני במאה ה-19 משפיע על הפלורליזם המשפטי?

איך המעבר למשפט במודרני במאה ה-19 משפיע על הפלורליזם המשפטי?

שאלה #81172

		כשאנחנו מסתכלים על בתי משפט שרעים אנחנו רואים פתיחות גבוה ביחס לפלורליזם משפטי ונהגו לקחת משפטים מקומיים בחשבון, בנוסף לקאנון והשלכות שעריות. פלורליזם משפטי אפשר לשליטים חופש שמיתן מתחים בין קהילות שונות המתקיימות תחת האימפריה. במזרח התיכון פיתחו בתי משפט לצד פורומים משפטיים לקהילות אתניות.
		בתי דין שבטיים ממשיכים לפעול, לפעמיים המדינה מנסה להאחיד את המנהגים השבטיים. לדוגמא בבאר שבע היה גם בתי דין עוסמאנים וגם בתי דין שבטים לאוכלוסייה הבדואית במקביל בתי דין שבטיים שאינם בשלטון המדינה. בכל מדינת לאום יש גופים המקיימים הליכים משפטים פנימיים למשל ארגוני עובדים, בתי דין של מפלגות, לאוניברסיטאות יש הליכים משמעתיים. לכך שהמדינות במזרח התיכון לא דמוקרטיות יש השפעה על הפלורליזם המשפטי. באזורים כפריים או שבטיים הסמכות נובעת מהותו אימאם ואיש הנתפס כחכם הכפר. במקומות אלו לרוב יש קונפליקט בין המערכת המשפט לגופים הלא רשמיים. רוב הגופים הרשמיים מייסדים אמנות המסודרות בחקיקה ובמרבית מדינות המזרח התיכון יש מוסדות בוררות בתחומים מסוימים. היתרון של הפורומים האלה ובפרוצדורה המהירה והגמישה. היום רבים במזרח התיכון יכולים להחליט לאיזה סוג של בתי משפט הם הולכים.
		בישראל נוסדו עשרות של בתי דין שעוסקים בסוגיות מסחריות שפועלים מחוץ למסגרות, רובן באים מהדת וזה בא מהאמון והסכמות הרבנית. זהו פורום שנמצא בשוליים מבחינת הציבור הכללי ונמצא בצמיחה. בתי דין אלו יהיו אלטרנטיבה לבתי דין הציבורים לכלל האוכלוסיות כי יש בה 2 בונוסים הפעילות והעלות הנמוכה. בדומה לבתי דין שרעים גם כאן יש מעט שימוש בעורכי דין דבר שעוזר לייעל את התהליכים.
		מצב של סמכויות מקבילות= שני סוגים של בתי משפט בעלי סמכויות זהות באותו התחום. בחברה הבדואית יש זיקה בין מספר הנשים והילדים לבין המעמד החברתי. בישראל יש איסור מדינתי על פוליגמיה אך יש חוסר אכיפה כלפי חוק זה מתוך חוסר רצון ישראלי להתערב בזאת. לכן נושאים אלו מטופלים בבתי הדין השריעים בישראל. אך המדינה כן מכירה באישה הראשונה שרשומה ובילדים. מבחינת הבדואים בתי המשפט השריעים הם פשוט רשות ברשות המדינה ולא בית משפט שבא רק לטובתם. הקאדים לרוב רואים בבדואים כמפירי חוק. במקרה זה מדובר בפורום שופינג. יש מקרים בהם מתקיים דיון במקביל גם בפורום השבטי וגם בפורום השרעי. נשים הם הצד הפגיע במערכת הזאת למשל עדיין קיימת תופעה של נישואי קטינות.