כיצד נקרא היחס בין החלק התאי של הדם לבין הפלסמה?

בבדיקת המטוקריט, שמים מנת דם קטנה בתוך עמוד זכוכית דק הקרוי קפילרה יחד עם חומר הנוגד את קרישת הדם. את הקפילרה מכניסים לצנטריפוגה. לאחר זמן מה, הדם מתפרק לשלושה מרכיבים עיקריים: כדוריות דם אדומות, כדוריות דם לבנות עם טסיות ופלזמה. בעמודת הזכוכית מתקבל המצג הבא: כדוריות הדם האדומות שוקעות, מעליהן נמצאות טסיות הדם וכדוריות הדם הלבנות, והפלזמה נמצאת בחלק העליון. הערכת המטוקריט תעשה על ידי מדידת גובה משקע התאים האדומים שבתחתית העמודה כחלק מהגובה הכולל של העמודה (פלזמה + משקע כדוריות). מרכיבי הדם התאיים האחרים, קרי כדוריות לבנות וטסיות - שוקעים גם כן ברובם אך מהווים מרכיב שולי בתאים שבדם ביחס לכדוריות האדומות. רוב מכונות ספירת דם בימינו (קולטרים), מספקות ערך מחושב של ההמטוקריט בהסתמך על ההמוגלובין (ערך המטוקריט הוא בקירוב פי 3 מערך המוגלובין ביחידות גרם לדציליטר) ואינן מבצעות מדידה אמיתית שלו