חוקר רצה לבחון מה הגורמים שעשויים להשפיע על מערכת יחסים של ילדים עם אחיהם והאם יש הבדלים במערכות היחסים בהתאם לגיל הילדים. לצורך כך, הוא העביר שאלונים ל-3 קבוצות: ילדים בגיל היסודי, בגיל החטיבה ובתיכון. את השאלונים הוא העביר בפעם אחת לכל הקבוצות והשווה בין התוצאות. על פי החומר מהספר, באיזה מערך מחקר התפתחותי השתמש החוקר?

מחקרי רוחב (cross-sectional design) – שבו קבוצות ילדים בגילאים שונים נמדדים באותו זמן, מציע גישה אפקטיבית כדי לבדוק התפתחות, אבל זה מוגבל להשוואות בין ממוצעים של קבוצת גיל ויש פה סכנה של אפקט קוהורט. אפקט קוהורט (cohort effects) – מודדים במחקרי אורך ילדים שמתפתחים באותה תקופת זמן ומושפעים מאלמנטים תרבותיים והיסטוריים מסוימים, קוהורט מסכן את התוקף של מחקרי אורך כי יש קושי לעשות הכללה על ילדים שגדלים בתקופות זמן שונות. בכך שמשווים נבדקים באותו גיל שנולדו בשנים שונות, חוקרים משתמשים במערך מחקר סדרתי (sequential designs) כדי לבחון את אפקט קוהורט, עושים השוואות של מחקרי אורך ורוחב, וכך אוספים מידע על התפתחות בצורה אפקטיבית. במחקר אורך (longitudinal design) מודדים נבדקים שוב ושוב בגילאים שונים כדי לחפש תבניות דומות וגם שינויים אינדיבידואליים בהתפתחות, וגם מערכות יחסים בין אירועים מוקדמים ומאוחרים והתנהגויות. הוא מלא בעיות.