בנוהל למניעה לעצירות יש לעקוב אחר?

מטרת הנוהל: 1.2 ל העלות את מודעות הצוות הסיעודי לנושא העצירות והחשיבות במניעתה. 2.2 למנות נאמן נושא בתחום מניעת עצירות במוסד ולהגדיר את תחומי אחריותו 3.2 להנחות את הצוות הסיעודי בנקיטת אמצעים למניעה וטיפול בבעיית העצירות תוך ידוע נאמן הנושא. 4.2 להבטיח איתור גורמי סיכון לעצירות ומתן טיפול מתאים לקשישים עם נטייה לעצירות. 5.2 לסייע למטופלים בהבטחת פעילות מעיים תקינה. 3 הגדרת מושגים: 1.3 עצירות - עצירות זה מצב שבו האדם מתקשה בהתרוקנות תוכן המעי. מצב זה נובע מהאטה או עצירה של פעולת המעיים ועקב כך נוצרים גושי צואה דחוסים, יבשים וקשים שאינם מתרוקנים בתכיפות מתאימה. 2.3 אבני צואה - דחיסות צואה - ממצא של גוש צואתי שאינו מופרש בפעולת מעיים רגילה ועלול להתרחש כסיבוך של עצירות. דחיסת צואה עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים כחסימת מעיים וזהום. 4 סמכות ואחריות: 1.4 האחריות לזיהוי, רישום ודיווח בעיית העצירות חלה על כל אחות במסגרת עבודתה. 2.4 האחות תדווח על בעיית העצירות של המטופל לנאמן נושא מוסדי, במטרה לבנות לקשיש תכנית טיפול אישית . 3.4 הנהלת הסיעוד אחראית לבנות תוכנית הדרכה לצוות הסיעודי שתנחה אותם בזיהוי, תכנון והתערבות מקצועית שמטרותיה מניעה וטיפול בעצירות. 4.4 הסמכות למתן הוראות לטיפול בעצירות וביצועם נתונה בידי הרופא ו/או בידי האחות המוסמכת שהיא בעלת הרשאה לביצוע פעולות הסיעוד. 5 תהליך והשיטה: 1.5 אומדן (זיהוי בעיות, צרכים ושינויים): 1.1.5 האחות תבצע אומדן מקיף לכל מטופל כדי לזהות סיכון לפיתוח עצירות אשר יכלול: (1 (הרגלי יציאה . (2 (שינויים ביציאה. (3 (הרגלי אכילה ושתייה. (4 (טיפול תרופתי. (5 (מחלות מערכתיות. (6 (רמת תפקוד וניידות.