המדען, הפיסיקאי והפילוסוף גוטפריד לייבניץ מהמאה ה-17 טען שזה בלתי אפשרי להסביר את התנועה בטבע כתנועה שמתבצעת בתוך המרחב הרציף. אולם, מאחר והתנועה הייתה בעיניו תופעה ממשית הוא הגיע למסקנה שהמרחב לא קיים באמת אלא הוא רק הדרך הסובייקטיבית של החשיבה האנושי לתפוס את המידע החושי. במה הפילוסוף האליאטי זנון היה מסכים עם לייבניץ ובמה לא? א. זנון היה מסכים שיש תנועה במציאות אבל לא היה מסכים עם המסקנה שהאופן שבו אנו תופסים את התנועה בחושינו היא פרי דמיוננו. ב. זנון היה מסכים שבמרחב רציף לא תיתכן תנועה אבל בניגוד ללייבניץ מסקנתו מכך הייתה שהמרחב אינו רציף אלא דיסקרטי (בדיד) ושזו הסיבה מדוע תנועה היא אפשרית וממשית. ג. זנון היה מסכים שבמרחב רציף לא תיתכן תנועה אבל הוא לא היה מסכים שהתנועה היא תופעה ממשית אלא היה שולל אותה כאשליה. ד. זנון היה חולק על לייבניץ וטוען שתנועה היא כן אפשרית במרחב רציף, אבל היה טוען שהמרחב אינו רציף אלא דיסקרטי (בדיד) ושהוא איננו פרי-דמיוננו