מה משמעות אמרתו של פרמנידס ״אחד הוא להכרה ולהוויה״? א. שאי אפשר גם לחשוב שמשהו הוא אמת הכרחית וגם לומר שייתכן במציאות עצמה זה לאו-דווקא כך. ב. שכל מה שאנחנו חושבים על המציאות, בין אם סברה ובין ידיעה, הוא בהכרח נכון. ג. שאין הכרה כלל בעולם אלא הכל זה חומר. ד. שבבסיס כל המציאות ובראש כל האמיתות עומדת אידיאת האידיאות שהכל נוטל בה חלק.