במקרא אנו יכולים למצוא את הרעיון שלפני שנברא העולם כפי שאנו מכירים אותו, בראשית בעולם היה כאוס נטול כל סדר (״תוהו ובוהו״) חושך ומים. ואז, מיד אחרי שאלוהים ברא את האור ואת היום והלילה, הוא חילק את המים לשני חלקים וכך נוצרו המים למטה (המים שבארץ) והמים שלמעלה (השמיים) וביניהם קו הרקיע. אחר כך הוא ניקז חלק מהמים ונוצר ההבדל בין הים ובין היבשה, ואז הוא ברא את הצמחייה שעל היבשה (שתלויה במים) ומאוחר יותר הוא הבחין בין בעלי-חיים שבמים, בעלי החיים שבשמים ואלו שבארץ. מלבד ההבדלים בפרטים השונים, במה שונה עקרונית הסיפור המקראי שנותן למים מקום מאוד מרכזי באופן בו נבנה הסדר הטבעי ובין הרעיון של תאלס ש״הכול מים״? א. הראשית של תאלס איננה בהכרח ראשית בזמן אלא ראשית במובן של יסוד ועקרון. ב. תאלס מחפש אחר גורם אחד שכולל את כל הדברים במציאות ונמצא ביסוד כולם, לא רק אחרי גורם שלקח חלק בהיווצרותם, יהיה מרכזי ככל שיהיה. ג. תאלס לא מכניס גורמים שמחוץ לטבע החומר (כמו אלוהים) אל ההסבר שלו על הדברים החומריים. ד. כל התשובות נכונות.