מנועי שריפה פנימית

"המטרה של צ'וק – בזמן התנעה לצור ואקום בסעפת כולה של הקרבורטור, בעזרתו לשאוב עודף של דלק ולהעשיר את התערובת פי 20-10 מין הרגיל. בכך מבטיחים קבלת תערובת דליקה במחזורים הראשונים כאשר המנוע קר והדלק מתאדה בקושי."

לא מתחייב על כלום זה מהאינטרנט ולא מהחוברת של דולגר. חיישן למבדה או חיישן חמצן מודד בזמן אמת את יחס אוויר דלק. המושג חיישן חמצן הגיע במקור מאנגלית ( oxygen sensor). לחיישן חמצן שמות נוספים בתחום הרכב כמו:חיישן למדה,חיישן למבדה. חלקו העליון חשוף לאוויר הפתוח,ואילו חלקו התחתון מחובר לתוך האגזוז עצמו, ככה שהוא קורא את כמות החמצן בככל זמן נתון. נתחיל בעיקרון פשוט,וברור: חיישן חמצן(למדה) נמצא אך ורק על האגזוז.הרבה אנשים מתבלבלים בין חיישן אוויר לבין חיישן חמצן, אז אני אסביר בצורה חד משמעית:חיישן חמצן לא יכול להיות מחובר לאף מקום אחר שהוא לא מערכת הפליטה,האגזוז עצמו. בדגמים מסוימים הוא נמצא על הממיר הקטליטי,בדגמים אחרים הוא יכול להתחבר לפני הממיר הקטליטי. יש מקרים שהוא נמצא בהמשך מערכת הפליטה, לאחר הממיר הקטליטי ואפילו כחלק ממנו.(את כל המידע שצריך אני אפרט בהמשך המאמר). (לחץ כאן לראות מספר תמונות של מיקומי חיישני חמצן, למבדה ברכב). עד מודל 2001,לרוב סוגי הרכב היה רק חיישן חמצן אחד בודד לפני הממיר הקטליטי. משנת 2001 ומעלה, המהנדסים החליטו להוסיף חיישן חמצן נוסף מייד לאחר הממיר הקטליטי. תפקידו של החיישן חמצן הנוסף הוא להוות ביקורת על הממיר הקטליטי, בדגמי רכב ישנים, בעלי חיישן חמצן אחד אין בקרה על הממיר הקטליטי, ולא יהיה אפשר לדעת מתי ממיר הקטליטי יסיים את עבודתו,או אם יש תקלה. ברגע שיש בקרה על הממיר הקטליטי ניתן לדעת מתי יעילותו נמוכה מהרגיל, ומתי זקוקים להחליפו. מצב זה מונע מבעל הרכב להגיע למצב שבו מתקימות תקלות במערכת הפליטה- בממיר קטליטי. https://www.egzozim.co.il/oxygen-sensor

הרצאה 5- שקופית 25

הזקרת בנזין ישירה (GDI): הזרקה בסוף מהלך דחיסה- לקבלת תערובת מרובדת (בסרק ועומסים נמוכים) *הזרקה בסוף מהלך יניקה- לקבלת תערובת הומוגנית (בעומסים גדולים)*

מצגת 5 שקופית 27

מצגת 5 שקופית 34

מצגת5 41 בנזין לא צריךהזרקה בלחץ כזה גבבוה לכן משמש רק בדיזל

זה קורה כי מעבר החום לא מספיק לקרות כי המהירות מאד גבוהה. אם מעבר החום לא קורה, אז זה אדיאבטי למעשה

בניסוי הוא מוסיף עוד 2 פעימות (פסיחת הצתה) במטרה להקטין את הטרובולנציה - התוצאה: הלהבה לא מספיקה להתפשט לאורך הצילינדר בזמן אשר הוקצה לה. כלומר המטרה של הניסוי היא להוכיח חשיבות של טרובולנציה בשלב ההצתה.

מצגת 6 שקופית 14

זה לא נכון, תראו שקופית 5 במצגת 6...

זה שאלה 40 בקובץ 1 שמודל. צריך אולי לברור עם דולגר

שאלנו את דולגר ותשובתו היא כזו: כוונת השאלה היא האם הלחץ בכל נקודה בחלל הצילינדר? תשובה - ערך הלחץ אכן משתנה אבל הלחץ הוא אחיד בחלל הצילינדר לכן התשובה היא נכון.