המאמר של שמידט והאנטר פורסם ב 2004, אבל בגלל שכיום, הידע שקשור לעבודה מתחלף הרבה יותר במהירות, יכולת הלמידה אפילו קריטית יותר ויש להניח שכיום היינו מוצאים של GMA יש אפילו השפעה יותר גדולה מזו המתוארת במאמר, על ביצועים בעבודה.
בחלק ממחקרי האורך שתוארו במאמר של האנטר ושמידט, הישוו החוקרים בין אחים וראו כיצד האח עם ה GMA הגבוה יותר, הצליח יותר מבחינה תעסוקתית מהאח עם ה GMA הנמוך. מדוע השוו החוקרים בין אחים, במקום להשוות בין אנשים שונים באותו גיל?
אם במקום להשתמש במנת משכל (GMA) לניבוי הצלחה תעסוקתית, משתמשים רק באותו מרכיב של GMA שרלבנטי לאותה עבודה (לדוגמה, להצלחה של אדריכל נשתמש בעיקר בתפיסה מרחבית), תוקף הניבוי לא יעלה.