תפיסה- 1

× תשובה 3 היא הנכונה. תרופות לשיכוך כאבים (למשל מורפיום) מגבירות את פעילות הנוירונים ב- PAG (אזור של המוח האמצעי- midbrain) וכתוצאה מכך השער העצבי נסגר. הדבר מדכא העברת אותות מקולטני כאב בגוף. אנדורפינים (endorphins) פועלים בדומה למורפיום, כיוון שהם מגבירים את פעילות ה- PAG, ומביאים לסגירת השער, מסיח 3. מסיח 1 אינו נכון, מפני שפתיחת ה"שער העצבי" ("neural gate") היא שמאפשרת לאותות של כאב שהגיעו מהקולטנים לעבור אל המוח. לא ייתכן כי תרופות לשיכוך כאבים גורמות לפתיחה של שער זה, מאחר והדבר אמור להעצים את תחושת הכאב. מסיח 2 אינו נכון, משום שתרופות לשיכוך מגבירות את פעילות הנוירונים ב- PAG ולא מפחיתות אותה.

תשובה 2 היא הנכונה. בעיבוד מלמעלה-למטה (top-down processing), יש השפעה של פונקציות מנטליות גבוהות על הדרך בה אנו מבחינים בעצמים ובמאורעות. זהו למעשה תהליך של עיבוד מושגי (conceptually-driven), המונחה על-ידי תהליכים מושגיים כמו זיכרונות, אסטרטגיות ארגון כלליות וציפיות לגבי אופי הגירוי. אפקט עליונות המכלול הינו סוג של עיבוד מלמעלה-למטה ((top-down processing, ועל פיו קל יותר לזהות מרכיב כשהוא נמצא בקונטקסט המתאים לו, מאשר כשהוא לבד. לכן, יהיה לג'קי קל יותר למצוא את מטפחת אהובתו אם היא תימצא בביתה, שם הם מתראים לרוב, בהשוואה למקומות אחרים והתשובה הנכונה היא 2.

תשובה 4 היא הנכונה. לפי המושג קביעות הבהירות (lightness constancy), תפיסת הלובן של אובייקט הינה בלתי-תלויה בכמות האור על העין. השאלה עוסקת בקביעות הבהירות של לבנה ועלינו לבחור את המסיח אשר מסביר יכולת זו. מסיח 1 נכון, מכיוון שלפי תיאוריות חישוביות, בתפיסתו את מידת הלובן (בהירות) של אובייקט, הצופה מגיב לרמזים המעידים על אופי התאורה הנופלת על האובייקט, ותפיסתו משתנה בהתאם. מסיח 2 נכון, כיוון שהתפיסה נוצרת כתוצאה מחישוב היחס בין אזורי התאורה על גבי הרשתית (כך שהאובייקטים נתפסים באופן יחסי זה לזה). מסיח 3 נכון גם הוא, כיוון שהימצאותם של צללים יכולה לשמש כרמז בנוגע למיקום האובייקט ביחס למקור האור, וזאת לצורך תפיסה של רמת הבהירות/לובן שלו. מאחר וכל המסיחים נכונים, התשובה הנכונה היא 4.

תשובה 2 היא הנכונה. למרות שכל אחד מהרמזים בפני עצמו מספיק על מנת ליצור תחושה של עומק, דיוק תפיסת המרחק שלנו תלוי פעמים רבות באינטראקציה בין מספר רמזים. באופן כללי, ניתן לקבוע שככל שיש יותר רמזים וככל שהם יותר עקביים זה עם זה, כך תפיסת העומק חזקה יותר. בהתאם לכך, התשובה הנכונה היא 2 ושאר המסיחים אינם נכונים.

תשובה 3 היא הנכונה. אחד מרמזי העומק התמונתיים הינו רמז הגובה מעל המישור. רמז זה תלוי ביחס בין אובייקטים, כפי שהדמות שלהם משתקפת ברשתית, ומתמקד במיקום העצם ביחס לקו האופק. קרבה לקו האופק, מרמזת על מרחק גדול יותר, ולכן התשובה הנכונה היא 3.מסיח 1 אינו נכון, כיוון שעל פי רמז דחיסות המרקם, דווקא מרקם צפוף יותר מרמז על מרחק גדול יותר. רמז עומק אחר הינו נקודת מבט אווירית, המבוסס על העובדה שאורך הגל של האובייקט משפיע על רמת הפיזור (גל קצר יותר גורם לפיזור גדול יותר בהשוואה לגל ארוך). לכן, אובייקט רחוק יותר, יראה בגוון כחול ומטושטש יותר, וכן ייראה כהה יותר בהשוואה לאובייקט הממוקם קרוב יותר ולכן מסיח 2 אינו נכון.

תשובה 3 היא הנכונה. כאשר מתרחש שינוי פתאומי בסביבה, הקשב נוטה להימשך לכיוונו. כתוצאה מכך נוצרות תגובות פיזיולוגיות כגון הסטת העיניים בכיוון הגירוי, שינויי תנוחה, שינויים במוליכות העור, הרחבת אישונים, עליה בדופק הלב, הפסקת נשימה והצרה של כלי הדם הפריפריאליים. כאשר גירוי מתרחש לאורך זמן או מספר פעמים, הקשב והתגובות אליו נחלשים. כל שינוי באופי הגירוי יחזיר את הרפלקס במלוא עוצמתו, ולכן, אם הנמר יחבוש כובע או ירקוד, ישובו אישוניו של אדם להתרחב, והתשובה הנכונה היא 3. אם הנמר ימשיך להסתובב בקרבת אדם, או יעזוב את המקום, אין הדבר יהווה שינוי פתאומי בסביבה ולכן סביר כי אירועים אלו לא יגרמו להתרחבות אישוניו בשנית ומסיחים 1 ו-2 אינם נכונים

תשובה 2 היא הנכונה. סוג הכאב שאנו מרגישים בזמן הפציעה נקרא כאב פאזי (phasic pain), ואילו סוג הכאב שאנו מרגישים אחריה נקרא כאב טוני (tonic pain). כאב פאזי הוא כאב חד ומידי, הנמשך זמן קצר, וכאב טוני הוא עמום ונמשך זמן רב. שני סוגי הכאב מתווכים ע"י שני מסלולים עצביים נפרדים המגיעים בסופו של דבר אל חלקים שונים בקורטקס. לכן, אם ישנה פגיעה מוחית ממוקדת אשר מונעת כאב פאזי, אין הכרח כי היא תמנע גם כאב טוני, תשובה 2.

תשובה 1 היא הנכונה. תופעת המיסוך השמיעתי מתייחסת לאופן בו צליל המושמע בעוצמה, יכול למסך את התפיסה של צלילים אחרים המושמעים בו זמנית. נמצא שכאשר לצליל הממסך יש תדירות דומה לזו של הצליל המקורי, אין צורך בעוצמה רבה כדי ליצור מיסוך. לעומת זאת, כאשר הצלילים הממסכים מתרחקים מהצליל המקורי, נדרשת עוצמה רבה כדי למסך את הצליל המקורי. התוצאות מצביעות על עיבוד תדירויות דומות באותם אזורים בממברנה. ממצאים אלו תומכים בתאוריית המקום הגורסת כי תפיסת גובה צליל תלויה במיקום המסוים שבו מתרחשת הגרייה הרבה ביותר.

תשובה 1 היא הנכונה. סביר להניח כי שלמה יתפוס את המכונית גדולה יותר בהשוואה לאופן בו יתפוס אותה יריב. זאת, מכיוון שמהפרספקטיבה של שלמה, בקרבת המכונית מצויים יותר רמזי מרחק ולכן מנגנון הפיצוי של קביעות האובייקט יגרום לשלמה לתפוס את המכונית כגדולה יותר (בדומה לאשליית הירח). לפיכך, מסיח 1 הוא המסיח הנכון ושאר המסיחים אינם נכונים.

תשובה 3 היא הנכונה. על פי תיאורית בקרת השער, תחושת כאב נוצרת על ידי שני תהליכים : (א) הפעלת קולטנים של כאב על העור (ב) פתיחת השער העצבי בחוט השדרה בכדי לאפשר לאותות של כאב שהגיעו מהקולטנים לעבור אל המוח, לכן התשובה הנכונה היא 3. אנדורפינים הינם כימיקלים שהגוף מייצר המשככים כאבים על ידי הפעלת איזור במוח (PAG) הסוגר את השער אך הם אינם מובילים לתחושת כאב, לכן מסיחים 1 ו-2 אינם נכונים. מסיח 4 שגוי משום שכאמור, השער העצבי מצוי בחוט השדרה ולא בעור.