למידה

תשובה 4 היא הנכונה. תכניות חיזוקים ביחס משתנה הן העמידות ביותר מפני הכחדה ולכן תשובה 4 היא התשובה הנכונה ומסיחים 1 ו-3, אינם נכונים. בתכנית חיזוקים ברווח משתנה ההכחדה היא הדרגתית ואיטית יותר מאשר בתכנית החיזוקים ברווח קבוע, אך עדיין ההכחדה בתכנית חיזוקים ביחס משתנה עמידה יותר ולכן גם מסיח 2 אינו נכון

תשובה 2 היא הנכונה. החידוש של הגישה האתולוגית מתמקד במגבלות ביולוגיות על למידה, כאשר הכוונה היא לכל המגבלות הנובעות ממטען גנטי של המין, תשובה 2. מחידוש זה אנו למדים שלא ניתן להכליל את ממצאי ההתניה מעבר לכל בעלי החיים, מסיח 1, וכי יש שונות בין יכולות הלמידה שלהם, מסיח 4. מאחר וישנן מגבלות ביולוגיות על למידה, גם מסיח 3 אינו נכון.

תשובה 4 היא הנכונה. סלידה נלמדת מטעם היא מנגנון הגורם לבעלי חיים להימנע לחלוטין ממזון שגרם להם בעבר להקאה, מסיח 2. התניה זו נלמדת כבר מזיווג חד פעמי בין גירוי מותנה לבין תוצאותיו, מסיח 1, והיא מעידה על כך שלבעלי יש מוכנות ביולוגית ללמידה של קשרים מסוימים, מסיח 3. סלידה נלמדת מטעם איננה ניתנת להכחדה בקלות ולכן תשובה 4 היא התשובה הנכונה.

תשובה 1 היא הנכונה. סחף אינסטינקטיבי היא תופעה של סחיפת ההתנהגות הנלמדת לעבר ההתנהגות האינסטינקטיבית. בעלי חיים המאומנים רבות בטכניקות של התניה אופרנטית, לאחר זמן מה מתחילים לשנות את התגובות בהתאם להתנהגות הטבעית שלהם. תופעה זו משקפת את המגבלות הביולוגיות של בעלי החיים בהתניה אופרנטית, ולכן התשובה הנכונה היא 1. אמנם סלידה נלמדת מטעם היא התופעה המעידה על מוכנות ביולוגית ללמידה של קשרים מסוימים (ומכאן גם על מגבלות ביולוגיות בהתאם), אך מדובר בהתניה קלאסית ולא בהתניה אופרנטית, ולכן מסיח 2 אינו נכון. עיצוב התנהגות היא טכניקה לשימוש בהתניה אופרנטית כדי ללמד התנהגות מורכבת או כזו שאינה טבעית לאורגניזם ולכן היא אינה מתייחסת למגבלות ביולוגית בהתניה כלל, ומסיח 3 שגוי. חוק התוצאה הוא החוק הבסיסי כי הסבירות להתרחשותה של תגובה שתוצאותיה אינן משביעות רצון קטנה, בעוד שהסבירות להתרחשות תגובה שתוצאותיה נעימות גדלה. עקרון זה אינו מתייחס כלל לאפשרות כי ישנן מגבלות ביולוגיות בלמידה ולכן גם מסיח 4 אינו נכון.

תשובה 3 היא הנכונה. בעלי חיים משתמשים במפות קוגניטיביות כדי להכיר ולזהות את מאפייני הסביבה שלהם, למצוא אובייקטים חשובים ולתכנן את דרכם. תופעה זו מלמדת אותנו כי התניה היא יותר מאשר יצירת קשרים בין מערכות של גירויים או בין תגובות לחיזוקים, מסיח 2; היא כוללת למידה וייצוג של היבטים נוספים של ההקשר ההתנהגותי ולכן תשובה 3 היא הנכונה. תופעה זו אינה עוסקת במגבלות של למידה, מסיח 1 והיא אינה מתייחסת למינים שהינם גבוהים קוגניטיבית, מסיח 4; לראיה, ניסויו של אדוארד טולמן בנושא התבסס על חולדות.

תשובה 2 היא הנכונה. הניסויים שערך וולפגנג קוהלר עם שימפנזים מעידים שהם מסוגלים להפגין אופן למידה שונה איכותית מלמידת התניות, מסיח 1. בניסויים שערך השימפנזות למדו להגיע אל הפרי באמצעות מקלות, באופן שמצביע על תהליך של ניסוי וטעייה באופן מחשבתי, תשובה 2. הרעיון הוא כי החיה יוצרת ייצוג שכלי של הבעיה, מפעילה ומתמרנת מרכיבים של הייצוג, עד שהיא מוצאת פתרון ומיישמת את הפתרון במציאות. לפיכך, לא מדובר בתפעול המרכיבים הממשיים של הבעיה, מסיח 3. כמו כן, החידוש שבניסויים המדוברים אינו נוגע למידת המאמץ אותו משקיעים הקופים בפתרון בעיות וביחס שלו לחיזוקים, מסיח 4.

תשובה 1 היא הנכונה. למידת תובנה היא למידה בה החיה יוצרת ייצוג שכלי של הבעיה, מפעילה ומתמרנת מרכיבים של הייצוג, עד שהיא מוצאת פתרון ומיישמת את הפתרון במציאות. אופן למידה זה שונה מלמידה אופרנטית בשלושה היבטים מהותיים: פתאומיות- הפתרון נראה פתאומי; זמינות- הייצוג המנטאלי של פתרון הבעיה נשמר בזיכרון; העברה- ניתן להעביר את הלמידה לבעיה חדשה ולהגיע לפתרון במהירות. לכן, תשובה 1 היא התשובה הנכונה ומסיחים 2, 3 ו-4 אינם נכונים.

תשובה 4 היא הנכונה. המטען הגנטי של החיה בא לידי ביטוי במוכנות ביולוגית ללמידה של קשרים מסוימים ובמגבלות ביולוגיות בהתניה קלאסית (כדוגמת סלידה נלמדת מטעם) ובהתניה אופרנטית (כדוגמת סחף אינסטינקטיבי) ולכן מסיח 1 אינו נכון. אמונות מוקדמות היא תופעה במסגרתה משימות הלימוד נוגעות לאמונות קודמות של הלומד וכתוצאה מכך, הלמידה מערבת תהליכים נוספים מלבד אסוציאציה בין גירויים, ולכן מסיח 2 שגוי. גם מסיח 3 אינו נכון, משום שחשיפה מוקדמת לגירוי הנלמד מפחיתה את מהימנות יכולת הניבוי שלו את הופעת הגירוי הבלתי מותנה ולכן פוגעת בתהליך הלמידה. מודעות החיה לתהליך הלמידה אינה מוכרת כגורם המתערב בתהליכי הלמידה, לכן התשובה הנכונה היא 4.

תשובה 2 היא הנכונה. לפי תיאוריית הלמידה החברתית של בנדורה, הסבירות שהתנהגות של מודל נצפה תביא לחיקוי עולה ביותר כאשר מתקיימים, בין השאר, התנאים הבאים: ניתן למצוא קווי דמיון בין תכונותיו של המודל לבין אלה של הצופה, מסיח 1; הצופה מתוגמל על כך שהוא מפנה קשב להתנהגות המודל, מסיח 3; התנהגות המודל גלויה ונראית לעין ובולטת על רקע מודלים מתחרים, מסיח 4. עצם היות חיקוי ההתנהגות עליית מדרגה ביכולות הצופה אינה מעלה את הסבירות כי התנהגות המודל תביא לחיקוי ולכן תשובה 2 הוא התשובה הנכונה.

תשובה 3 היא הנכונה. במהלך תהליך הלמידה מתבצעים שינויים מבניים המגבירים את יעילות הסינפסה. בין שינויים אלה ניתן למנות: שינוי בגודל הסינפסה מסיח 1; יצירת סינפסות חדשות, מסיח 2; עלייה בכמות הנוירוטרנסמיטר המופרש על ידי הנוירון הקדם-סינפטי, מסיח 4. עם זאת, עד כה לא נמצא כי למידה מתבטאת בשינוי מבני מסוג הפרשה של נוירוטרנסמיטרים מסוגים נוספים, תשובה 3.