אישיות

מגנוני ההגנה מסייעים לפרט להימנע מהכרה מודעת בדחפיו הבלתי מקובלים ובה בעת לתת סיפוק לדחפים אלו בדרכים מקובלות. השלכה היא תופעה במסגרתה תחושות ורגשות בלתי מקובלים של האדם מושלכים על סביבתו, בדיוק כפי שרינה השליכה את רצונה להיפרד מהחבר שלה על דינה. מסיח 1 מתאר שימוש במנגנון ההגנה של הכחשה, המהווה חוסר הכרה במציאות. מסיח 2 מתאר שימוש בהדחקה, שבה אירועים ורגשות מודחקים מהמודע אל המודע, דבר המתבטא לעיתים קרובות בחלומות אודות התוכן המודחק. חלומו של דני מהווה דוגמא להדחקה. מסיח 3 מתאר שימוש ברציונליזציה, המהווה דרך להתמודדות עם חרדה ותסכול ע"י הנמקה מוטעית של תופעה מסוימת. אבי משתמש בהנמקה מוטעית על מנת להתמודד עם חרדתו בעניין הקבלה לעבודה.

העמדה הדפרסיבית, אותה תיארה מלאני קליין, נקראת כך משום שכאשר התינוק מגלה כי האובייקט הטוב והאובייקט הרע מהווים שניהם חלקים של אותה האם, הוא חושש שהרס את האם באמצעות רגשותיו השליליים כלפיו ולכן חווה תחושת אשמה, אובדן וחוסר תקווה. מסיח 1 אינו נכון משום שהוא עוסק ברעיונות מהתיאוריה של מאהלר ולא מהתיאוריה של קליין. מסיח 3 אינו נכון משום שקנאת התינוק באובייקט מאפיינת את העמדה הסכיזואידית-פרנואידית ומביאה לכך שהתינוק רוצה לשלוט באובייקט. מסיח 4 אינו נכון משום שהיה זה וויניקוט שציין את תחושת התלות המוחלטת של התינוק כגורם אפשרי לתחושה של איום קיומי.

לארי הייל (Hjelle) ודניאל זיגלר (Ziegler) מנו תשע הנחות בסיסיות בהן נבדלים חוקרים מאסכולות שונות, דבר המביא ליצירת המגוון הגדול של תיאוריות העוסקות באישיות. העיסוק בקוגניציה מול רגש אינו נמנה על עקרונות אלו ולכן תשובה 2 נכונה. מסיחים 1, 3 ו-4 כוללים שלושה מתשעת העקרונות הבסיסיים ולכן נפסלו.

כל אחד מהגורמים במודל חמשת הגדולים (Big five), הוא למעשה קטגוריה גדולה של תכונות רבות בעלות נושא מרכזי משותף. לכל ממד יש שני קטבים: מושגים הדומים במשמעותם לשמו של הממד מציינים את הקוטב הגבוה, ומושגים המנוגדים במשמעותם לשם הממד מציינים את הקוטב הנמוך. להיות גבוה בנועם הליכות פירושו להיות טוב לב ורוחש חיבה. להיות נמוך במצפוניות פירושו להיות רשלן וחסר אחריות. לכן תשובה 3 היא המתאימה ביותר לתיאורו של אלעד, שהתנדבותו מעידה על טוב ליבו ונטייתו לאחֵר ולשכוח מעידה על היותו רשלן וחסר אחריות. מסיח 2 מתאר אדם גבוה במצפוניות ולכן אינו מתאר נכונה את אלעד הרשלן. להיות גבוה במוחצנות פירושו להיות דברן ובעל מרץ ולהיות נמוך בנוירוטיות פירושו להיות יציב ורגוע. תכונות אלו, המתוארות במסיח 1, אינן מאפיינות את תיאורו של אלעד. מסיח 4 הינו ההפך ממסיח 1 ולכן גם הוא אינו מתאים.

את ממשיכי דרכו של פרויד ניתן לחלק לשלושה זרמים עיקריים: פסיכולוגיית האני (ego psychology)- תיאוריות המדגישות את תפקידו של האגו כמבנה שמתפתח באופן עצמאי מהאיד ולו תפקיד משמעותי בהסתגלות האדם לסביבתו, מסיח 3; תיאוריות יחסי אובייקט (Object Relation Theories)- תיאוריות המדגישות את תרומתם של קשרים ראשוניים עם דמויות מטפלות להתפתחות הנפשית, מסיח 4; גישות בין אישיות וחברתיות (Interpersonal and Social Theories)- תיאוריות המשלבות בין הפסיכואנליזה הקלאסית לבין הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אדלר, המתמקדות בחשיבותן של אינטראקציות חברתיות ובין אישיות כמסגרת להבנת האישיות מסיח 1. התיאוריות ההתנהגותיות מתמקדות בהתנהגות הגלויה בלבד וטוענת כי מבנים ותהליכים פנימיים שאינם ניתנים לחקירה הם בגדר מבנים היפותטיים בלבד. גישה זו רחוקה מהתיאוריה של פרויד המניחה כי כוחות פנימיים רבי עוצמה מעצבים את האישיות ומניעים את ההתנהגות ולכן, זרם זה אינו נחשב לאחד ממשיכי דרכו, ותשובה 2 נכונה.

תכונות מקור הן הכינוי שהעניק ריימונד קאטל ל-16 גורמי האישיות שמצא, כיוון שסבר כי הם מהווים את המקור החבוי להתנהגויות הגלויות שאנו רואים בהן "אישיות". גורדון אלפורט זיהה שלושה סוגי תכונות: תכונות ציר, מסיח 1, המתייחסות לתכונה אחת מרכזית סביבה האדם מארגן את חייו. תכונות מרכזיות, מסיח 3, המתייחסות לקווי אופי עיקריים ותכונות משניות, מסיח 4, המתייחסות למאפיינים ספציפיים העוזרים לבטא את ההתנהגות, אך אינם שימושיים כל כך להבנת האישיות בכללותה.

אנטיקתקסיס הינו מונח המתאר מחסומים (פנימיים או חיצוניים) העומדים בדרכם של האינסטינקטים. פקק התנועה המתואר בדוגמא מהווה מחסום חיצוני בדרכו של האינסטינקט של איילה (הרעב שלה, המהווה דוגמא לאינסטינקט של חיים). התקה, מסיח 1, מתארת מצב בו האינסטינקט הותק לאובייקט אחר כיון שלא היה ניתן להשיג את האובייקט המקורי. תנטוס, מסיח 2, הוא מונח המתאר את יצר המוות והתוקפנות. קתקסיס, מסיח 3, מתאר מצב של השקעת אנרגיה בסיפוק האינסטינקט.

גישות בין אישיות וחברתיות הן תיאוריות המשלבות בין הפסיכואנליזה הקלאסית לבין הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אדלר, המתמקדות בחשיבותן של אינטראקציות חברתיות ובין אישיות כמסגרת להבנת האישיות. תיאוריות יחסי אובייקט, מסיח 1, הן תיאוריות המדגישות את תרומתם של קשרים ראשוניים עם דמויות מטפלות להתפתחות הנפשית. פסיכולוגיית האני, מסיח 2, היא גישה המדגישה את תפקידו של האגו כמבנה שמתפתח באופן עצמאי מהאיד ולו תפקיד משמעותי בהסתגלות האדם לסביבתו. הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, מסיח 4, מדגישה את יכולת הפרט לעצב את גורלו, תוך שאיפה לשלמות ולסיפוק ופותחה ע"י אדלר עצמו.

ההגנה המאנית הינה מושג הלקוח מתיאורית יחסי האובייקט של מלאני קליין. מדובר באחד משני סוגי ההגנות אותן מפתח התינוק כנגד תחושת האשמה והאובדן אותן הוא חווה בהגיעו לעמדה הדפרסיבית. הגנה זו פירושה הכחשת האהבה לאובייקט החיצוני. מסיחים 1, 2 ו-4 כולם נמנים עם מנגנוני ההגנה בהם עסקה אנה פרויד. הזדהות עם התוקפן, מסיח 1, פירושה חיקוי עמדות והתנהגויות של אדם שנוא. דחיית צרכים, מסיח 2, הינו מנגנון הגנה המשמש בעיקר כאפיון אישיות של מתבגרים, החשים מוצפים ע"י דחפי המין שלהם, ומנסים להגן על עצמם ע"י דחייתם. כניעה אלטרואיסטית מסיח 4, הינה מנגנון השלכתי במסגרתו האדם מספק את צרכיו ע"י הזדהות עם סיפוק צרכי הזולת.

אריך פרום משתייך לזרם הגישות הבין אישיות והחברתיות. לפי התיאוריה שלו, עם השנים חלה עלייה באינדיבידואליות ובחופש למימוש הפוטנציאל, אך אלה העלו גם את מידת חוסר הביטחון ולכן הכוח המניע החזק ביותר באישיות האדם הוא הקונפליקט בין חופש לביטחון. אריקסון, מסיח 2, משתייך לזרם של פסיכולוגית האני, המתמקדת בתהליכי האגו ורואה בו את המניע להתנהגות האנושית. הורניי, מסיח 3, וסאליבן, מסיח 4, משתייכים, כמו פרום, לגישות הבין אישיות והחברתיות, אך התיאוריות שלהם לא התמקדו בקונפליקט בין חופש לביטחון.