יחידה אינטגרטיבית 2

תשובה 2 היא הנכונה. לפי תיאוריית שני הגורמים (Two-factor theory of emotion) המכונה גם התיאוריה של שכטר-זינגר (Schachter–Singer theory), חווית הרגש היא תוצאה משותפת של עוררות פיזיולוגית והערכה קוגניטיבית. על פי התיאוריה, העוררות עצמה היא כללית ובלתי מובחנת. אנו מעריכים את העוררות בניסיון לגלות מה אנחנו מרגישים, מה התווית הרגשית המתאימה ביותר למצב. לכן, מצב בו רגשות שונים מלווים בדפוסי עוררות פיזיולוגית שונים, סותר את הנחת התיאוריה על חוסר המובחנות של העוררות עצמה. אם כך, התשובה הנכונה היא 2 ומסיח 4 אינו נכון. מסיחים 1 ו-3 אינם נכונים מאחר וכאמור, התיאוריה מניחה דפוסי עוררות פיזיולוגית דומים בעת התעוררות רגשות שונים ובוודאי במצבים רגשיים זהים.

תשובה 3 היא הנכונה. חוק וובר קובע שהפער המינימלי הדרוש להבחנה בין שני גירויים עומד ביחס קבוע לעוצמת הגירוי הסטנדרטי. הנוסחה לחוק וובר היא: ΔII=KΔII=K כאשר I - עוצמת הגירוי הסטנדרטי, ו - ΔIΔI - גודל התוספת שיוצר הפער המינימלי המובחן. K בנוסחה הוא "קבוע וובר" (Weber's constant) לממד הגירוי המסוים: תדירות קול, עוצמת קול, עוצמת אור, ריכוז ריח, ריכוז טעם. ערכים נמוכים יותר פירושם שאפשר לזהות הבדלים קטנים יותר ולכן הרגישות גבוהה יותר, תשובה 3. ככל שה-I נמוכה יותר, נדרשת רגישות נמוכה יותר להבחנה בין שני גירויים, מסיח 1. עוצמת הגירוי הסטנדרטי עומדת ביחס ישר ל-ΔIΔI, מסיח 2, וככל שה-ΔΔ- גבוהה יותר, הרגישות להבחנה בין שני גירויים איננה גבוהה יותר, מסיח 4

תשובה 3 היא הנכונה. שמעון מציג סימפטומים של דיכאון: קשיי שינה, ירידה במשקל, אנהדוניה (היעדר הנאה מספורט ממנו נהנה בעבר), חוסר עניין בפעילויות, ירידה בפעילות המוטורית ומחשבות של אשמה וחוסר ערך. תרופות תלת טבעתיות (TCAs - tricyclics), מסיח 1, מעכבי מונואמין אוקסידאז, מסיח 4, ותרופות מקבוצת SSRI (מעכבים סלקטיביים של קליטה חוזרת של סרוטונין), מסיח 2, הינן כולן תרופות נוגדות דיכאון. בנזודיאזפינים הינה קבוצה של תרופות נוגדות חרדה, תשובה 3, ולכן פחות סביר ששמעון יקבל תרופה מקבוצה זו.

תשובה 2 היא הנכונה. ניסוי בית הכלא של זימברדו הדגים את האופן בו כוחו של המצב עשוי להביא בני אדם מן השורה לידי התנהגויות קיצוניות. בניסוי, סטודנטים חולקו באקראי ל"סוהרים" ול"אסירים" ומרגע שקיבלו על עצמם את התפקידים, השתלט התפקיד על אישיותם. בדומה לכך, לאחר שדנה קודמה לתפקיד ניהולי, התנהגותה כלפי חבריה השתנתה לרעה בהתאם, תשובה 2. מסיח 1 אינו נכון, מאחר ודנה ניסתה להתאים עצמה לשאר העובדים, בעוד שבניסוי של זימברדו כל משתתף התאים עצמו רק לחברים אשר ביצעו את אותו התפקיד שהוא מילא. מסיח 3 אינו נכון, משום שההתנהגות המזלזלת של דנה לאחר ששובצה בתפקיד ניהולי, אינו מתאים לממצאי הניסוי של זימברדו. מסיח 4 אינו נכון גם הוא, מפני שבניגוד למצופה לפי ממצאיו של זימברדו, דנה לא שינתה את התנהגותה לאחר שהוגדר לה תפקיד חדש.

שובה 2 היא הנכונה. אפקט החסימה התגלה בניסוי שערך לאון קאמין (Kamin). בניסוי זה, לאחר שחולדות למדו שצליל מנבא הלם חשמלי, נוסף הבזק אור שהופיע ביחד עם הצליל. נמצא שאם בהמשך מציגים את האור בלבד, החולדות לא מגיבות אליו. כלומר, לא התבצעה למידה שהאור מנבא זרם חשמלי. לגבי חולדות אלה, ההתניה הקודמת לצליל למעשה חסמה את האפשרות ללמוד התניה מאוחרת יותר לאור. המסקנה היא, שעל מנת שגירוי ישמש כבסיס להתניה קלאסית עליו לשמש כמקור מידע ולהוסיף יכולת ניבוי. מסיח 1 שגוי כיוון שגירויים מבחינים (discriminative stimuli) הם גירויים המופיעים לפני תגובה מסוימת, וקובעים את ההקשר לאותה ההתנהגות דרך האסוציאציה שלהם לחיזוק או לעונש. בני אדם ובעלי חיים לומדים כי בנוכחות גירויים מסוימים, אך לא אחרים, התנהגותם תשפיע על הסביבה באורח מסוים. מסיח 3 מוטעה כיוון שתיאורית מניעת תגובה (response deprivation theory) עוסקת בכך שהתנהגויות נעשות מועדפות, ולכן הופכות לחיזוק, כאשר מונעים מהאורגניזם לעסוק בהן. מסיח 4 שגוי כיוון שמחזקים מותנים (conditional reinforces) מתייחסים לכך שכשתינוק נולד, טבועים בו מספר מצומצם של מחזקים ראשוניים (primary reinforces) כמו מזון ומים. במרוצת הזמן מתקשרים גירויים ניטרליים למחזקים הראשוניים והם הופכים להיות מחזקים מותנים, בעלי השפעה עצומה על התנהגותנו.

תשובה 1 היא הנכונה. סולמות שאלון ה-MMPI פותחו בגישה אמפירית, בשונה מהגישה האינטואיטיבית תיאורית, ששלטה במבחני אישיות באותה עת. פריטים נכללו בסולם רק אם הם הבחינו בבירור בין שתי קבוצות. פריט נחשב תקף, אם משיבים בתוך כל קבוצה ענו עליו את אותה התשובה, ומשיבים מקבוצות שונות ענו עליו תשובות שונות. הפריטים לא נבחרו על בסיס רקע תיאורטי, מסיח 2, כלומר על בסיס משמעות התוכן כפי שנראתה לחוקרים, אלא על בסיס אמפירי. מסיח 3 שגוי מאחר והשאלון מכיל 550 פריטים ומסיח 4 שגוי מכיוון שמדובר בשאלון ולא במבחן השלכתי.

תשובה 3 היא הנכונה. התפתחות מהמרכז אל הקצוות הוא כיוון התפתחותי במסגרתו השליטה המוטורית מתקדמת מהציר המרכזי של הגוף אל הפריפריה, תשובה 3, לדוגמא, בשלב ראשון התינוק מסוגל להתהפך ורק בסוף השנה הראשונה הוא יכול לתפוס משהו בין שתי אצבעותיו. מאחר וההגדרה מתייחסת להתפתחות מוטורית, מסיח 1 ו-2 אינם רלוונטיים ולכן אינם נכונים. מסיח 4 מתייחס לנסיבות כלכליות-חברתיות ואינו קשור למושג גם הוא.

תשובה 4 היא הנכונה. בשיא המתח, תעלות נתרן נסגרות כדי למנוע את כניסת יוני הנתרן החיוביים ובכך להפסיק את עליית פוטנציאל הממברנה. יוני האשלגן, החיוביים גם הם, זורמים אל מחוץ לתא (בשל כוחות מנוגדים מאלו של הנתרן, שהרי שניהם משקללים את מפל הריכוזים וזורמים בהתאם לו), ובכך מסייעים להורדת פוטנציאל הממברנה. מסיח 3 אינו נכון, שכן בפתיחת תעלות סידן הוא נכנס אל התא, ולא יוצא ממנו.

תשובה 2 היא הנכונה. גאבא הוא הנ.ט המעכב בעל ההשפעה הנרחבת ביותר במוח. העיכוב נדרש לשם פעילות תקינה של הנוירונים, שלולא היו מעוכבים היו יורים ללא הרף.

תשובה 2 היא הנכונה. תבונה מגובשת היא היבט של אינטליגנציה התלוי מאוד בהשכלה ובניסיון. אינטליגנציה זו מורכבת מאוסף של כישורים ומידע שכל מבוגר לומד במהלך גדילתו: אוצר מילים, היכולת להבין ולקרוא עיתון, להעריך חוויות ולבצע מטלות הדורשות כישורים טכניים. מסיח 1 אינו מהווה חלק מההגדרה של תבונה מגובשת. מסיח 3 מתייחס לסוג אחר של אינטליגנציה, תבונה גמישה (Fluid intelligence) ולכן אינו נכון גם הוא. מאחר ותבונה מגובשת תלויה בהשכלה ובניסיון, אין זה נכון לומר כי היא יציבה לאורך רוב שנות החיים, מסיח 4