אינטגרטיבית יחידה 3

תשובה 4 היא הנכונה. תיאורית החיזוק של דולרד ומילר משלבת עקרונות התנהגותיים עם עקרונות פסיכואנליטיים. לפי התיאוריה, המרכיב הבסיסי של האישיות הוא ההרגל, המייצג את התכונות היציבות והקבועות באישיות. לכן, האישיות היא סכום הרגליו הנלמדים של האדם. יחד עם זאת, בדומה לתיאורטיקנים פסיכואנליטיים, דולרד ומילר הניחו כי חוויות הילדות משפיעות על האישיות הבוגרת. לכן מסיחים 1 ו-2 שניהם נכונים. מסיח 3 שגוי מאחר ואין התייחסות בתיאוריה לתהליכים לא מודעים, אלא לפן המודע של החוויה האנושית והלמידה.

תשובה 4 היא הנכונה. חוקרים התחקו אחר ארבע תבניות של קשר זמן בין שני הגירויים וגילו כי התניה מושהית (delay conditioning), כאשר הגירוי המותנה מופיע לפני הגירוי הבלתי מותנה ונשאר לפחות עד להצגת הגירוי הבלתי מותנה, היא לרוב היעילה ביותר. התניית עקבה, מסיח 1, מתייחסת למצב בו הגירוי המותנה מופסק לפני הצגת הגירוי הבלתי מותנה, כך שהזיווג מתרחש על בסיס של זיכרון הגירוי המותנה. למידה זו פחות יעילה מהתניה מושהית. התניה לאחור, מסיח 2, מתרחשת כאשר הגירוי המותנה מוצג לאחר הגירוי הבלתי מותנה והיא פחות יעילה מהתניה מושהית. התניה סימולטאנית, מסיח 3, מתרחשת כאשר שני הגירויים מוצגים יחדיו. גם התניה זו הינה פחות יעילה מהתניה מושהית.

תשובה 3 היא הנכונה. ג'יימס מרסיה חקר בהרחבה את תחום גיבוש הזהות האישית והחברתית ופיתח כלי מתודולוגי הנקרא "מודל סטטוס הזהות" (identity status). מודל זה מציג ארבעה מצבי זהות כאשר כל מצב משקף אופי של התמודדות עם נושא הזהות. קורל נמצאת בשלב גיבוש זהות מעוכב (Moratorium), תשובה 3, בשלב זה אנשים עדיין מחפשים ומתלבטים, שוקלים באופן מודע אפשרויות שונות, אך עדיין אין להם החלטה. כלומר, קורל מחפשת את עצמה באופן אקטיבי, אך עדיין לא התחייבה לזהות. מסיח 1 אינו נכון מכיוון שקורל עוד לא הגיעה למצב השגת זהות יציבה, היא עוד לא עברה את שלב החיפוש וקבלת ההחלטות והיא איננה עוסקת במקצוע שבחרה ובאידיאולוגיות אליהן מגיעים לאחר החיפוש. מסיח 2 אינו נכון מכיוון שמצב ערפול בזהות אינו כולל חיפוש או מחויבות וקורל הביעה נכונות לחפש את הזהות שלה באופן אקטיבי. מסיח 4 אינו נכון מאחר ומצב גיבוש בטרם עת אינו מאופיין בחיפוש ובמשבר, אך כן נוצרת מחויבות. מצבה של קורל הפוך ממצב זה - היא נמצאת במצב של חיפוש והיא עוד לא מוכנה ליצור מחויבות במסגרת חדשה לאחר שחרורה מהצבא.

תשובה 1 היא הנכונה. מבחני טווח הזיכרון של מילר מעריכים הערכת יתר הואיל והמשתתפים יכולים להשתמש במקורות מידע נוספים כדי לבצע את המטלה. כאשר מנטרלים את המקורות הללו, תרומתו הטהורה של הזיכרון לטווח קצר מוערכת בזכירה של שלושה עד חמישה פריטים בלבד, מסיח 1. מסיח 2 אינו נכון, היות ושימוש במקבצים (Chunking) עשוי דווקא להסביר את הפער בין ממצאיו של מילר (לפיהם המשתתפים זכרו שבעה פריטים) לבין הערכת טווח הזיכרון (לפיהם הקיבולת היא של שלושה-חמישה פריטים). זאת, מאחר והקבצה (Chunking) של פריטים מאפשרת להגדיל את טווח הזיכרון. מסיח 3 אינו נכון, היות ובניסוי נבחן זיכרון גלוי: המשתתפים היה צריכים לדווח באופן מודע אלו פריטים הם זוכרים מהרשימה. מסיח 4 אינו נכון, משום שזיכרון איקוני הוא זיכרון חזותי הדועך לאחר פרק זמן קצר מאוד. בשל מהירות דעיכתו המשתתפים לא היו יכולים לעשות בו שימוש על-מנת לזכור פריטים מעבר לפריטים הנזכרים על-ידי הזיכרון לטווח קצר.

תשובה 4 - ממצאים מחקריים מעידים על כך כי זקנים מעטים בלבד מסתכלים לאחור בייאוש, ורובם מסתכלים על חייהם בתחושת שלמות ושביעות רצון. מסיח 1 נכון מפני שנמצא קשר בין שביעות הרצון בגיל המאוחר לקשרים חברתיים מוצלחים וכן נמצא כי ככל שהגיל עולה אנשים נעשים בררניים יותר לגבי הקשרים החברתיים שלהם ולכן גם מרוצים יותר. סוציולוגים מצביעים על כך שהתפקידים שאנשים קשישים ממשיכים להחזיק הם בעלי תוכן מועט יותר. כלומר, הרבה פחות חובות או ציפיות. יש כאלה הרואים בתקופה זו של "חוסר תפקיד" בחיים המאוחרים "אישור לאקסצנטריות". כלומר, מכיוון שהקשישים אינם צריכים עוד להתאים עצמם למגבלות של ציפיות תפקיד, הם מרגישים חופשיים יותר לבטא את האינדיבידואליות שלהם, מסיח 2. מסיח 3 הינו נכון גם הוא מפני שמחקרי רוחב מראים בדרך כלל ששביעות הרצון מהנישואין גבוהה יותר בשנות הבגרות המאוחרת מאשר כאשר הילדים עדיין נמצאים בבית; שביעות רצון זו נמצאה כתורמת לשביעות הרצון הכללית.

תשובה 2 היא הנכונה. על מנת לפתור שאלה זו יש להשוות את כמות גורמי הסיכון לתוקפנות המופיעים בכל מסיח: במסיח 1, יאן חווה תסכול (גורם סיכון לפי השערת התסכול והתוקפנות – frustration-aggression hypothesis), אך הוא שייך לחברה מזרחית (קולקטביסטית), אשר נמצאה כבעלת רמת תוקפנות נמוכה יותר בהשוואה לתרבות המערבית. במסיח 3, סומי נחשף למדיה אלימה (המוכרת כגורם סיכון לתוקפנות גם היא) והוא חי באזור בו הטמפרטורה נמוכה. מאחר ונמצא כי לטמפרטורה יש השפעה על תוקפנות, ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר כך עולה הסבירות להתנהגות תוקפנית, זהו אינו גורם סיכון עבור סומי. במסיח 4, מייקל משתייך לתרבות המערבית (בריטניה), אשר נמצאה כבעלת רמת תוקפנות גבוהה יותר בהשוואה לתרבות המזרח, אך הוא צופה בטלנובלה אשר אינה נחשבת למדיה אלימה ולכן צפייה בה אינה מהווה גורם סיכון. בתשובה 2, ניתן לראות מספר גורמים המנבאים תוקפנות: השתייכות לתרבות מערבית (אינדיבידואליסטית), חשיפה למדיה אלימה ותחושת תסכול ולכן ג'ון הוא בעל הסבירות הגבוהה ביותר לנקוט בתוקפנות.

תשובה 3 היא הנכונה. סטריאוטיפים הם הכללות לגבי קבוצת בני אדם, המייחסות את אותם המאפיינים לכל חברי הקבוצה. ניתן לשאוב מידע מן הסטריאוטיפ כדי להשלים "נתונים חסרים". פונקציה זו משמעותית ולכן אנשים נוטים לשמר אותה על ידי הפחתת חשיבות של מידע סותר, תשובה 3. מסיח 1 אינו נכון, מכיוון ש"איום סטריאוטיפ" הוא מצב שבו אנשים ניצבים בסיטואציה המדגישה היבטים שליליים של הסטריאוטיפ. מצב זה אינו רלוונטי לסיטואציה בה נחשפים למידע הסותר סטריאוטיפ. מסיח 2 אינו נכון, כיוון שמידע סותר סטריאוטיפ על האחר אינו בהכרח מערער את תחושת העצמי ולכן מסיח 4 אינו נכון גם הוא.

תשובה 2 היא הנכונה. הסימפטום העיקרי בהיפוכונדריה הוא חשש מתמיד מפני מחלה גופנית שאינה קיימת בפועל. הפרעת סומטיזציה מתבטאת בקיומם של תסמינים פיזיים שונים שאינם מוסברים ע"י מחלה. מסיח 1 אינו נכון משום שבהיפוכונדריה הדאגה אינה כרוכה במחשבות שווא (דלוזיונאלית). מסיח 3 אינו נכון משום שבניגוד לכתוב בו, הפרעת סומטיזציה כרוכה בסימפטומים גופניים אמיתיים (אמנם ללא הסבר ביולוגי). היפוכונדריה אינה כרוכה בסימפטומים גופניים כלל, אלא בחשש מפני מחלה. מסיח 4 אינו נכון משום שהסימפטומים הגופניים בהפרעת סומטיזציה חייבים להיות ללא הסבר רפואי. בהיפוכונדריה, כאמור, אין סימפטומים כלל

תשובה 1 היא הנכונה. double bind communication היא תיאוריה חברתית-תרבותית המדגישה את הקושי של הילד להתמודד עם תקשורת משפחתית המבוססת על מסרים כפולים כהסבר אפשרי להתפתחות סכיזופרניה, תשובה 1. לאורך השנים נבחנו דינמיקות משפחתיות שונות אך לא נמצאה תמיכה מחקרית להשערות מסוג זה. מסיחים 2, 3 ו-4 אינם קשורים לתיאוריה זו.

תשובה 4 היא הנכונה. במודל הטבעות הקונצנטריות שטבע יורי ברונפנברנר (Bronfenbrenner) קיימים 4 הקשרים בחייו של הילד המשפיעים זה על זה. המעגל הראשון המייצג את ההקשר הביולוגי מורכב משלושה חלקים: מורשת אבולוציונית (תכונות מולדות המשותפות לכל בני האדם), מאפיינים גנטיים אישיים והשפעה הדדית של גנים וסביבה. לפיכך, גנטיקה, מסיח 1, מורשת אבולוציונית, מסיח 2, ויחסי גומלין בין הגנים לבין הסביבה, מסיח 3, הינן תשובות חלקיות ותשובה 4 היא התשובה הנכונה.