אינטגרטיבית יחידה 3

תשובה 3 היא הנכונה. במטרה להעריך את כושר ההישרדות של התינוק מיד לאחר הלידה רופאים משתמשים במבחן שנקרא מבחן ה-APGAR. מבחן זה נערך בדקה הראשונה לחיים ובדקה החמישית לחיים. המבחן בודק 5 קטגוריות: קצב לב, מצב נשימה, צבע, טונוס שרירים ותגובה רפלקסיבית, ולכן מסיח 2 אינו נכון. כל קטגוריה יכולה לקבל ציון מ-0 עד 2, ולכן מסיח 1 שגוי. אם כך, הציון המקסימלי במבחן הוא 10 והתשובה הנכונה היא 3. מסיח 4 אינו נכון מאחר ותינוקות המקבלים ציון 3 ומטה זקוקים להתערבות אינטנסיבית.

תשובה 1 היא הנכונה. פוטנציאל הפעולה מתאפיין ב"הכל או כלום", ולכן לא קיים פ"פ חזק יותר. כאשר הגירוי חזק יותר קצב הירי הוא שעולה. שאר המסיחים מתארים נכונה את פוטנציאל הפעולה.

תשובה 2 היא הנכונה. באוזן הפנימית קיימת מערכת התמרה מסיגנל מכאני לסיגנל עצבי. בתוך שבלול האוזן (cochlea) קיימים קולטנים הנקראים תאי שיער (hair cell). לחץ בחלון הסגלגל (oval window) המחבר בין האוזן התיכונה לאוזן הפנימית, גורם לשינוי לחץ בנוזל בשבלול האוזן, אשר גורם לממברנה הבזילארית שנמצאת באוזן הפנימית לרעוד. הממברנה הבזילארית מכופפת בתורה את תאי השערה והם יוצרים אות חשמלי. מסיח 1 אינו נכון, כיוון שבחלון הסגלגל הסיגנל עדיין נשאר ברמה המכאנית שלו. מסיח 3 אינו נכון, כיוון שהסיגנל אשר מגיע לגרעינים בגזע המוח הוא כבר עצבי.

תשובה 3 היא הנכונה. בנדורה מתייחס למונח ה"יעילות עצמית" שעוסק במידה בה אדם מעריך את עצמו כמסוגל להתמודד עם מצב מסוים, המשפיעה בדרכים רבות הן על המוטיבציה והן על הביצוע. מסיח 1 שגוי מאחר והתיאוריה של וולטר מישל עוסקת בבסיס הקוגניטיבי של האישיות. הוא הדגיש כי בני אדם משתתפים באופן פעיל בארגון הקוגניטיבי של קשרי הגומלין שלהם עם הסביבה. התיאוריה שלו מבליטה את חשיבות ההבנה שההתנהגות נובעת מאינטראקציה בין אנשים למצבים. מסיח 2 שגוי מאחר והתיאוריה של רוטר עוסקת בהתנהגות אנושית מורכבת, בדגש על התנהגות חברתית. מסיח 4 שגוי כיוון שננסי קנטור ועמיתיה נשענו על התיאוריות הקוגניטיביות והחברתיות המוקדמות, והתוו תיאורית אישיות המתמקדת במשכל חברתי (social intelligence) , המומחיות שבני אדם מביאים להתנסויות שלהם במטלות החיים.

תשובה 1 היא הנכונה. מרכז הלשון אינו רגיש לטעם ולכן פנינה לא חשה בטעמו החמוץ של המלפפון. מסיח 3 אינו נכון, כיוון שאם פוגעים בעצבי טעם מסוימים לא מאבדים את כל התחושה. עצבי הטעם בולמים אחד את השני, וכשפוגעים בסוג אחד פוגעים גם באפקט הבלימה שלו. כתוצאה מכך כמעט ואין הבדל בחוויה היומיומית של טעם. מסיח 2 אינו נכון מאחר וניתן לאתר כמעט כל חומר בכל מקום על הלשון (מלבד המרכז), לכן, גם אם פנינה הניחה את המלפפון החמוץ בקדמת הלשון (היכן שישנה רגישות גבוהה ביותר לחומרים מלוחים ומתוקים), עדיין סביר היה כי תחוש בטעמו החמוץ.

תשובה 1 היא הנכונה. לפי תיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של רוטר, פסיכופתולוגיה מקורה בתחומים שערך הצורך בהם גבוה במיוחד, ולעומת זאת חופש התנועה נמוך במיוחד, לכן התשובה הנכונה היא 1. לפי רוטר, כאשר לאדם צורך חזק מאוד, אך הוא אינו מאמין ביכולתו לספק צורך זה ואף חושש כי ניסיון לעשות זאת יגרור תסכול ועונש, ייוצר מצב של קונפליקט. את הקונפליקט האדם ינסה לפתור באמצעות שימוש בהתנהגות הגנתית כמו הכחשת הצורך או שקיעה בהזיות. מסיח 2 שגוי מאחר והמונחים בו הפוכים: כשצורך נמוך מופיע יחד עם חופש לבצע אותו לא אמור להיווצר קונפליקט. מסיח 3 שגוי מאחר והצורך בהכרה ומעמד הוא המניע להתנהגות האנושית ולא הבסיס לפסיכופתולוגיה. מסיח 4 מוטעה מאחר וזהו ההסבר שעומד בבסיס התיאוריה של אברהם מאסלו לפסיכופתולוגיה.