יחידה אינטגרטיבית 4

תשובה 2 היא הנכונה. התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון היא תיאוריה המתארת את מהלך החיים מינקות עד שיבה, כסדרה בת 8 שלבים, שבכל אחד מהם ניצב האדם בפני קונפליקט בין צרכיו האישיים לבין דרישות החברה. לפי תיאוריה זו, השלב המתקיים בגילאי שנה וחצי ועד 3 שנים הוא שלב האוטונומיה לעומת ספק עצמי, ולכן התשובה הנכונה היא 2. שלב זה מאופיין במשימה הפיזיולוגית של שליטת הפעוט על סוגרי הגוף, והמשימה הפסיכולוגית העיקרית היא השגת אוטונומיה. התיאוריה אינה כוללת שלב יוזמה לעומת בושה, או אוטונומיה לעומת אשמה ולכן מסיח 1 ומסיח 3 אינם נכונים. התיאוריה אומנם כוללת את שלב היוזמה לעומת אשמה, אך הוא מתרחש בגילאי 3‎‎-6 שנים, בעוד שמסיח 4 מתאר התרחשות שלב זה בגיל שנתיים.

תשובה 1 היא הנכונה. קטאכולאמינים היא קבוצת משנה של תרכובות מונואמיניות, המשחקות תפקיד חשוב בהפרעות פסיכולוגיות כמו דיכאון וסכיזופרניה. על הקטאכולמינים נמנים נוירוטרנסמיטרים כמו דופאמין, נוראפינפרין (נוראדרנלין) ואפינפרין (אדרנלין). סרוטונין, לעומת זאת, משתייך לאינדולאמינים.

תשובה 4 היא הנכונה. בכל עין, במקום שבו יוצא העצב האופטי, קיימת "דיסקית ראייה" או "הכתם העיוור" (Blind spot), בו אין קולטנים כלל. הכתמים העיוורים בשתי העיניים ממוקמים באופן שבו הקולטנים בכל עין קולטים את מה שהעין השנייה מחמיצה. נוסף על כך, בכל רגע נתון, המוח משלים את התמונה השלמה עבור אלמנטים החסרים בה.

שובה 2 היא הנכונה. הפרעת אישיות תלותית (Dependent Personality Disorder) מאופיינת בהתנהגות של תלות בסביבה וחיפוש אישורים מאחרים. אחד הביטויים האפשריים לכך הוא קושי בקבלת החלטות ונטייה להסתמך על אחרים לצורך ההחלטה, ולכן התשובה הנכונה היא 2 .מסיח 1 אינו נכון, מאחר והוא מאפיין של הפרעת אישיות נמנעת. מסיח 3 אינו נכון, משום שהוא מאפיין הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית. מסיח 4 אינו נכון גם הוא, מפני שהוא מאפיין הפרעת אישיות נרקסיסטית.

תשובה 2 היא הנכונה. חלק מהגישות ההתפתחויות המתייחסות לקשר בין מזג התינוק לבין טיב ההתקשרות שלו מציעות כי מזגו של התינוק משפיע על איכות הטיפול שההורה מעניק לתינוק ומתוך כך על איכות ההתקשרות שתיווצר. לכן, התשובה הנכונה היא 2. התקשרות היא הקשר הרגשי המתמשך בין התינוק למטפל והיא מבוססת על איכות הטיפול שהמטפל מעניק לתינוק. לכן, איכות הטיפול משפיעה על ההתקשרות ולא להיפך ומסיבה זו מסיח 3 שגוי. מסיחים 1 ו 4 אינם נכונים, משום שמזג הוא (בחלקו לפחות) מולד ולכן לא ייתכן כי מזג התינוק ישפיע על מזג ההורה.

תשובה 3 היא הנכונה. תוקפנות אינסטרומנטאלית היא תוקפנות מכוונת מטרה ומתוכננת בשונה מתוקפנות אימפולסיבית, הנוצרת בתגובה למצבים ומקורה רגשי (מתבצעת בלהט הרגע). אלון הגיב בתוקפנות אימפולסיבית, מאחר ונראה כי הכה את אחיו בלהט הרגע, מתוך רגשות תסכול וכעס. אמנם הייתה סיבה להתפרצות הרגשית, אך המניע לתוקפנות היה אימפולסיבי ולא תכליתי ומתוכנן מראש ולכן התשובה הנכונה היא 3. מסיח 1 אינו נכון, משום שחגית השתמשה בתוקפנות מכוונת מטרה כלפי עובדת השירות (לקבל הנחה בדמי מנוי). מסיח 2 אינו נכון, מאחר ודני פעל בתוקפנות על מנת להרשים את גלית. מסיח 4 אינו נכון גם הוא, משום שיוסי נהג בתוקפנות כדי שאבי יזיז את רכבו.

תשובה 4 היא הנכונה. מסיח 1 אינו נכון, היות ולפי מודל התאמת העיבוד, זיכרונות חבויים חזקים מאוד כאשר יש התאמה בין תהליכי הקידוד החבוי לבין תהליכי השליפה החבויה. לכן, ככל שסביבת הקידוד דומה יותר לסביבת השליפה, כך השליפה הופכת יעילה יותר. מסיח 2 אינו נכון, משום שבמידה ופריט אינו נשלף אין משמעות הדבר שהפגיעה היא בהכרח בתהליך הקידוד, אלא יתכן כי מדובר בפגיעה בתהליכי האחסון או בשליפה עצמה. מסיח 3 אינו נכון, מאחר ופריט עשוי להיות מקודד באופן לא-מודע ולכן עדיין ייתכן כי ניתן יהיה לשלוף אותו. לאור זאת, מסיח 4 הוא הנכון, אף אחת מהתשובות אינה נכונה בהכרח.

תשובה 3 היא הנכונה. ניתוח התנהגות התפתח מתוך הגישה הביהביוריסטית של סקינר ומתמקד בגילוי גורמי סביבה הקובעים סדירויות אוניברסאליות בלמידה, המתחוללות בכל המינים השונים של בעלי החיים. לכן התשובה הנכונה היא 3. מסיח 1 שגוי כיוון שתיאור זה מתאים לניתוח גורמים (Factor Analysiss) שהוא הליך סטטיסטי היכול לשמש, בין היתר, לבחינת המשכל. שימוש בהליך זה מאפשר לאתר מספר ממדים, אשכולות או גורמים, בתוך מערך של משתנים, ולזהות את הממדים הפסיכולוגים הבסיסיים של המושג הנחקר. מסיח 2 מוטעה מאחר והוא תואם את ההגדרה של התנהגות הניתנת לצפייה (observational behavior), גישה הטוענת כי אין מקום במחקר הפסיכולוגי לדיווח המילולי של אנשים אודות תחושות פנימיות, דימויים ורגשות, שכן הם אינם ניתנים לאימות אובייקטיבי. מסיח 4 שגוי כיוון שהוא מתאר אינטרוספקציה ואינו קשור לניתוח התנהגות.

תשובה 2 היא הנכונה. נקודת הדמיון הבלעדית בין התיאוריות של סקינר ופרויד היא כי בשתיהן הנחת היסוד היא דטרמיניסטית. בתיאוריה של סקינר כל התנהגות מוכתבת על ידי התניה אופרנטית, המאפשרת פיקוח מלא על ההתנהגות. בתיאוריה של פרויד האישיות מוכתבת על ידי אירועים משמעותיים בילדות ודחפי מין ותוקפנות. מסיח 1 שגוי מאחר ולמרות שפרויד עוסק בתהליכים הקשורים בתקופת הילדות, סקינר עסק אך ורק בלמידה ולא בתהליך. מסיח 3 שגוי כיוון שהתיאוריה של סקינר אמנם נחשבת ל"חסכונית" (parsimony), כלומר מבוססת על מעט מונחים, אך התיאוריה של פרויד כוללת בתוכה מושגים רבים ועל כן אינה נחשבת "חסכונית". מסיח 4 שגוי כיוון שלמרות שסקינר אמנם טען כי החיזוק הסביבתי הינו המרכיב המשפיע והמעצב את ההתנהגות הנרכשת, טענה זו אינה תקפה לגבי התיאוריה של פרויד.

תשובה 3 היא הנכונה. נינה התבקשה לבצע משימה הקשורה בחיזוק חיובי לאחר שנטלה גלולה, ונמצא כי המוטיבציה שלה לחיזוק נמוכה יותר בהשוואה לביצועיה טרם לקיחת הגלולה. הסבר אפשרי לכך הוא שיבוש פעולתו של דופאמין, הנוירוטרנסמיטור הקשור בחיזוק חיובי. ייתכן כי הגלולה גורמת לירידה בכמות הדופאמין המועברת בין הנוירונים ובעקבות זאת מובילה לתגובה מופחתת לחיזוק חיובי. חסימת הרצפטורים הדופאמינרגים מונעת את העברת "המסר" בין הנוירונים ובכך משבשת ומפחיתה את פעולותו של הדופאמין. לכן, 3 היא התשובה הנכונה. חסימת האנזימים המפרקים דופאמין, או חסימת הקולטנים לספיגה חוזרת של דופאמין גורמים להישארות דופאמין בסינפסה, כך שלמעשה הם מגבירים את פעולת הדופאמין. בדומה לכך, מתן L-DOPA (תרופה שמכילה את חומר המוצא לדופאמין) מעלה גם כן את רמות הדופאמין. לכן, במצבים אלו סביר שדווקא התגובה לחיזוק חיובי תהיה חזקה יותר ומסיחים 1, 2, ו-4 אינם נכונים.