פסיכולוגיה התפתחותית-איכילוב

התשובה היא לא “חשיבה בלתי הפיכה” אלא “מירכוז” (ד). מירכוז (Centration) מתאר את הנטייה של ילדים בשלב הקדם-אופרציונלי (2-7 שנים) להתמקד רק בהיבט אחד של מצב או אובייקט, תוך התעלמות משאר ההיבטים. לדוגמה: • ילד מתמקד רק בגובה של כוס מים ולא ברוחב שלה, ולכן עשוי לחשוב שיש יותר מים בכוס גבוהה וצרה מאשר בכוס נמוכה ורחבה, אף אם הכמות זהה. • זהו בדיוק המצב שבו הילד מתמקד בנתון מסוים (כמו גובה) ומתעלם משינויים אחרים (כמו רוחב). חשיבה בלתי הפיכה (Irreversibility) מתארת את הקושי של הילד לחשוב על תהליך בצורה הפוכה, כלומר להחזיר אותו לאחור. לדוגמה, ילד עלול להתקשות להבין שאם שופכים מים מכוס אחת לאחרת, אפשר “להחזיר” את המים לכוס הראשונה ולשחזר את המצב המקורי. הנטייה להתמקד בנתון אחד (כמו גובה או צבע) ולא בשינויים או במכלול המידע היא מירכוז ולא חשיבה בלתי הפיכה.

ג' תשובה לא מדוייקת, בשלב זה אין לילד את מושג השימור עדיין.

נראה שהתשובה הנכונה יותר היא בגרות מוקדמת...

ייתכן שיש בלבול. התשובה הנכונה היא בגרות מוקדמת ולא גיל ההתבגרות. הסיבה לכך היא שמערך ניסוי עצמאי, כמו זה שאריאל בנה, דורש יכולות מתקדמות של חשיבה לוגית, הפשטה, מחקר, ויישום ידע – תכונות שאופייניות לבגרות מוקדמת. לעומת זאת, בגיל ההתבגרות, למרות שיש התפתחות משמעותית ביכולות הקוגניטיביות, רוב האנשים עדיין לא מגיעים ליכולת ולבשלות הנדרשות לניהול מחקר עצמאי כזה.