סיעוד המבוגר 1 - איכילוב מ"ו

את זה. ההבדל בין שוק מסונכרן לשוק שאינו מסונכרן הוא הנקודה בה ניתן השוק. מה זאת אומרת? תאי מערכת ההולכה הם בעלי מטען חשמלי משתנה (מחזוריות של מס' שלבים - החל משלב 0 ועד שלב 4). יונים שונים ומשונים (שלא רלוונטים כרגע, אלא אם תחליט שאתה מעוניין, אז ארחיב בכיף) נכנסים ויוצאים לאורך המחזוריות הזו שמשנה את קוטביות התא. לכן ישנם שלבים בהם הלב רגיש לגירויים נוספים ולהיפך,שלבים בהם התא לא יוכל לעבור גירוי חשמלי נוסף לא משנה מה תעשה (שמעת פעם על מונחים כמו דפולריזציה, רפולריזציה וכד'? אני מפשטת בכוונה, שוב, ארחיב בשמחה). ניקח שניה הפסקה ונזכיר למה נותנים מלכתחילה שוק? על מנת לאפס את הבלאגן שמתרחש בלב. אם נדמה לרגע את מערכת ההולכה לכיתה בלאגניסטית (מסתדר טוב עם השביתה היום). המורים טוענים היום שמורה אחד, על כיתה של 40 תלמידים לא יכול להתמודד עם הבלאגן. ז"א, יש המון מוקדי רעש ובלאגן, שהמורה אינו יכול להעביר את השיעור שהוא רוצה. אם נשתק את כל הגורמים המפריעים, ניתן למורה הזדמנות לקחת פיקוד. וזאת מהות השוק. לעשות "ריסט" ללב על מנת שלקוצב הראשי תיהיה הזדמנות לתפוס פיקוד. שוק לא מסונכרן ניתן בקצבים ש"אין לנו מה להפסיד" - בהפרעות קצב מסכנות חיים (למשל VF ) - השוק ינתן בכל נקודה שהיא של המחזוריות - לא משנה באיזה שלב נמצא התא עכשיו (דיברנו על מחזוריות קודם, זוכר?). אבל אם ניתן שוק לא מסונכרן בהפרעות קצב בהן הלב עדיין נותן תפוקה כלשהי - אנחנו עלולים ליפול על "נקודה" מסוכנת בה התא נכנס לסחרור (ז"א שהפכנו קצב עם תפוקת לב כלשהי לקצב מסכן חיים - שוב, ניקח לדוגמא VF ). לכן ישנו בעצם שוק מסונכרן. איך זה מתבצע? בלייפאק 12 יש כפתור שנקרא "סינכרוניז" - מהותו היא לתזמן את השוק בנוקדה ספציפית במהלך המחזוריות שדיברנו מקודם - על מנת להקטין את הסיכוי לכניסה לסחרור המסוכן הזה. אגב, בשוק מסונכרן עוצמת הזרם נמוכה יותר. כמובן שהדברים מובאים פה בצורה בסיסית ביותר, על מנת להבין את הנושא בצורה טובה - חשוב להכיר הרבה דברים לפני כן. במידה ותרצה - אשמח לקרוא בהמשך לילד בשמו... לילה טוב, דסה.

התשובה נכונה ב׳ כי peep משפר חמצון ומונע תמט ריאה. תשובה א׳ מתארת למה חשוב לשמור על לחץ בלונית טובוס תקינה 20-30 סמ מים, לבדוק בלונית כל משמרת, 8 שעות. למנוע דליפת אוויר

במצב של אי ספיקת לב, אחד ממנגנוני הפיצוי העיקריים הוא הפעלת מערכת renin-angiotensin-aldosterone (RAAS). מערכת זו מופעלת בתגובה לירידה באספקת הדם לכליות, וכתוצאה מכך היא גורמת לשחרור רנין שמוביל לייצור אנגיוטנסין II, חומר שמכווץ את כלי הדם ומגביר את לחץ הדם. בנוסף, אנגיוטנסין II מגרה את הפרשת האלדוסטרון, אשר מעלה את כמות הנתרן והמים בגוף, מה שמוביל להגברת נפח הדם וה-preload של הלב. שאר האפשרויות: ירידה ב-preload ו-afterload – אינה נכונה, כי במצבים של אי ספיקת לב יש לרוב עלייה ב-preload כדי לפצות על תפקוד הלב הלקוי. הפעלת המערכת הפרסימפתטית – אינה מדויקת, כי במצב של אי ספיקת לב מופעלת דווקא המערכת הסימפתטית כדי להעלות את תפוקת הלב. הפחתת הפעילות הסימפתטית – אינה נכונה, כיוון שהמערכת הסימפתטית מופעלת דווקא ביתר במטרה לפצות על הירידה בתפקוד הלב