פסיכולוגיה קוגניטיבית - זיכרון
- 70 שאלות
- 16 תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
מנהלים:
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
אנו נזכור יותר טוב את המילה שולחן/אושר על פני המילה שולחן/אושר משום ש..
1
| done | ||
Imagery
היכולת שלנו לעבד את המידע באופן תמונתי. נזכור טוב יותר מידע שאנחנו יכולים לדמיין לו תמונה בראש. למשל, נזכור טוב יותר את המילה "ברווז" מאשר את המילה "פוליטיקה". מעבר לכך, מידע שניתן לדמיין כתמונה בראשנו משמע שקודד פעמיים- קידוד כפול: משמעות המידע, והתמונה שלו בראש שלנו.
מיין לפי
על פי אפקט האחרוניות, מתי תתרחש הכי הרבה שכחה?
1
| done | ||
מהספר: אפקט האחרוניות (law of recency)
ככל שהאירוע התרחש לאחרונה כך היכולת לזכור אותו בקלות ובצורה חיה עולה. בהקשר של אפקט האחרוניות, אבינגהאוס דיבר על כל ששכחה מתרחשת בהתחלה מהר ולאורך זמן מאטה. השכחה מתגברת כאשר בין שלה הלמידה לשלב הבחינה יש פעילות שדורשת יכולת מנטלית גבוהה. כך ששכחה מושפעת ממה שקורה בין הלמידה לבחינה.
• נעשה מחקר שבדק את הזיכרון של תלמידים כשהם ישנו בין הלמידה לבחינה לעומת אלו שנשארו ערים בין השלבים. נמצא שאחרי שעתיים של שינה נשכחו דברים, אך לאחר מכן לא התרחשה שום שכחה, עד לשינה של 8 שעות. המחקר הראה שלשינה יש תפקיד משמעותי בקונסולידציה של זיכרון. בתנאי הערות, התלמידים המשיכו לשכוח עד שלב הבחינה.
מיין לפי
איך זכרונות מיוצגים במוח?
1
| done | ||
כשנזכרים במידע אפיזודי, למשל- יום ההולדת ה 20 שלנו, אז יש לנו עקבת זיכרון בהיפוקמפוס. ברמה המוחית, מתכוונים לרשת של תאים שמקשורים ביניהם ומייצגים את אותו הזיכרון. התאים לא נוצרים מחדש בעת קידוד הזיכרון, ומה שמייצג את הזיכרון הוא החיזוק של הקשרים. לא מדובר בהרבה תאים, וגם לא מדובר במבנה המזכיר מבנה רטינוטופי, אלא ברשת של תאים המפוזרים באזורים שונים במוח. כמו כן, הרשת אינה מייצגת את המידע עצמו. הרשת מייצגת גם מידע סומטי, סנסורי, אודיטורי, רגשי. לכן אומרים שכשנזכרים באירוע מסוים אז חיים אותו מחדש. הרשת שפועלת כשאנחנו חווים את האירוע נדלקת מחדש כשנזכרים בו (Nadal & Moscovitch, 1997).
מיין לפי
המידע ישמר בזיכרון עד לפעולה (דיווח) ואז ישכח זה שינון מסוג ______ והוא שייך למערכת זיכרון טווח _____.
1
| done | ||
לפי המודל המודאלי, יש למידע הזה שלוש אפשרויות:
1. המידע ישכח
2. המידע ישמר בזיכרון לטווח קצר עד לפעולה (דיווח) ואז ישכח (שינון מסוג 1)
3. המידע יועבר לזיכרון לטווח הארוך (שינון מסוג 2)
דוגמה מהחיים, שינון מספר טלפון: שומעים מספר, משננים ומחזיקים אותו בזיכרון לטווח הקצר. יכול להיות שלא נעשה איתו כלום ואז המידע ישכח, או שנחזור עליו בראש עד שנשתמש בו- ואז ישכח (שימוש ישיר נקרא דיווח). או, שמרוב חזרות/ שימושים במידע, הוא יעבור לזיכרון לטווח הארוך.
מיין לפי
במערכת זיכרון טווח קצר ניתן להחזיק מידע ל____ שניות ו____ פריטים.
1
| done |
ניתן להחזיק מידע במערכת למשך של 20-18 שניות, ולפי George Miller (1956), המערכת יכולה להחזיק 9-5 פריטים בכל רגע נתון (מגבלת הקיבולת).
מיין לפי
המודל של שיפרין ואטקינסון הוא
1
| done |
המודל המודאלי (מודל שני המאגרים) של שיפרין ואטקינסון. אטקינסון ושיפירין האמינו שברגע שמידע מגיע למוח, הוא חייב להיות מאוחסן או מתוחזק, ושהמידע המאוחסן הולך לאחת משלוש מערכות זיכרון נפרדות: הזיכרון החושי, הזיכרון לטווח קצר והזיכרון לטווח ארוך.
מיין לפי
על פי מטפורת הלהטוטן, מספר הצלחות שניתן להחזיק באוויר היא דוגמא ל____ וכוח המשיכה היא דוגמא ל_____.
1
| done | ||
1. רמת אקטיבציה גבוהה: פעילות אקטיבית של שינון ועיבוד המידע שומרת אותו בזיכרון לטווח הקצר, כשם שפעילות הלהטוטן שומרת את הצלחות באוויר.
2. שינון: משול לזריקת הצלחות באוויר.
3. דעיכת המידע משולה לכוח המשיכה: ברגע שנפסיק לעבד את המידע הוא יעלם, כפי שברגע שיפסיק הלהטוטן את פעולותיו, הצלחות יפלו.
4.מגבלת הקיבולת משולה למספר הצלחות שניתן להחזיק באוויר: אנחנו לא יכולים להחזיק יותר מידי מידע בזיכרון לטווח קצר, בדיוק כפי שהלהטוטן לא יכול להעיף יותר מידי צלחות באוויר.
מיין לפי
מודל הזיכרון האחד בעל הבדל _____ ואילו מודל שני המאגרים בעל הבדל _____
1
| done |
המודל הפרסמוני, הפשוט יותר, אומר שיש לנו מאגר אחד של זיכרון ובו אנחנו יכולים להחזיק סוגים שונים של מידע, כתלות בעוצמה שדורש. המודל המודאלי מדבר על שתי מערכות זיכרון, שהן מופרדות איכותית ומהותית.
מיין לפי
ניתן להגדיל את קיבולת המידע של המערכת הזט"ק ע"י
1
| done | ||
ניתן להגדיל את הקיבולת ע"י יצירת צ'אנקים (chunks) וכך לזכור יותר מידע אך כביכול פחות פריטים. קל יותר לזכור שלוש קבוצות של מספרים מאשר 10 ספרות בודדות המרכיבות מספר טלפון.
הרבה פעמים, יצירת צ'אנקים מערבת ידע סמנטי שכבר יש לנו על הפריטים. ניתן לחבר פריטי מידע גם באופן אקראי וליצור ראשי תיבות שהן בעצם מילות תפל, בדומה לראשי התיבות של מכות מצרים.
מיין לפי
לפי קונרד והול, בניסוי נתנו לנבדקים ללמוד 5 מילים בזו אחר זו והמטלה הייתה היזכרות מיידית לפי סדר. תנאי 1: בלון, חלון, סלון, מלון, עגול תנאי 2: יפה, מכוער, שמנמן, מחוצ'קן, מחוספס באיזה תנאי יצליחו לזכור יותר טוב? ועל איזה אפקט זה מראה?
1
| done | ||
בתנאי השני צלילי האותיות שונים יותר אחד מהשני ביחס לצלילי האותיות בתנאי הראשון, ולכן היה לנו קל יותר לזכור את האותיות בניסיון השני. דמיון פונולוגי מפריע למידע להישמר בזיכרון לטווח קצר. זה מה שתומך בטענה שלפיה המידע בזיכרון לטווח הקצר מקודד ע"פ המאפיינים הפונולוגיים שלו.
מיין לפי
מוניטין: 180
בשיעור נלמד שהכי הרבה טעויות היו בתנאי הפונולוגי, כלומר תנאי 1. לכן, התשובה ההופכית (לגבי באיזה תנאי יצליחו לזכור יותר טוב) צריכה להיות אפקט הדימיון הסמנטי (למרות ששוב, לא למדנו את זה ככה).
מוניטין: 10
בשאלה הזו התכוונתי ש התנאי הראשון הוא בעל דמיון פונולוגי והתנאי השני הוא בעל דמיון סמנטי. דמיון סמנטי מפריע בזיכרון ארוך טווח ודמיון פונולוגי מפריע בזיכרון קצר טווח.
בשאלה הם יצליחו לזכור יותר טוב את תנאי 2 משום שמדובר זיכרון לטווח קצר. לגבי הפונולוגי והסמנטי אני מבינה את הבלבול של השאלה, הכוונה שתנאי 2 מתייחס לאפקט דמיון סמנטי.