היסטוריוסופיה
- 32 שאלות
- -- תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
מנהלים:
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
ישנו שיר ילדים בעברית לימי הולדת האומר ״הופ! הופ! טרללה! גדלתי בשנה!״ – אילו אכן היינו גדלים בכל שנה רק פעם אחת ברגע אחד - מה זה היה אומר על גיל הגדילה שלנו?
1
| done |
מיין לפי
את ההקדמה לספרו המהפכני של ניקולאי קופירניקוס ״על תנועת גרמי השמים״ (1543) כתב תיאולוג נוצרי-לותרני בשם אוסיאנדר (בלי רשותו וידיעתו של קופרניקוס) בהקדמה זו טוען אוסיאנדר שיש להסתכל על המהפכה ההליוצנטרית של קופרניקוס כמודל מתמטי שמאפשר לחשב במדויק את תנועתם ומיקומם של כוכבי הלכת ואין הכרח לראות בו מודל פיסיקאלי ריאלי הטוען שכדור הארץ אכן מסתובב סביב השמש וסביב עצמו. היכן מצאנו במדע היווני העתיק ניסיון להציע מודל אסטרונומי מתמטי שאיננו מתחייב להיות מודל פיסיקאלי?
1
| mood | ||
מיין לפי
תורה רפואית רווחת מאוד עד המאה ה-19 מקורה אצל הרופא היווני קלאודיוס גלנוס (המאה ה-2 לפנה״ס). הוא טען שיש בגוף האדם 4 סוגי ״מרות״ (“humour”), כלומר ליחות שהמינון של כל אחת מהן והאיזון ביניהן מכתיבים את בריאותו הפיזית ומצבו הנפשי של האדם: 1. מרה אדומה (דם) שיסודה בחומר לח וחם. 2. מרה לבנה (ריר) שיסודה בחומר לח וקר. 3. מרה צהובה (מרה) שיסודה בחומר יבש וחם. 4. מרה שחורה (ביוונית ״מלנכוליה״) שיסודה בחומר יבש וקר. איזו תורה או תורות יווניות משתקפות בתיאוריה רפואית זו?
1
| done |
מיין לפי
הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה (המאה ה-19) טען שהזיקה היחידה של תודעתנו למציאות היא או החוויה האיומה של חוסר מובן והעדר משמעות של העולם או לחוות את העולם דרך דימויים ולהתענג על תחושת היופי והסדר שהם כן יוצרים בריבוי בתודעתנו באופן סובייקטיבי – אלו הם שני האופנים היסודיים של החיים האנושיים נוכח המציאות (אפשר לבכות ואפשר לצחוק נוכח המציאות ככזו, אפשר לפחד ואפשר להתענג, אבל כך או כך הגדולה האנושית נמדדת לדעת ניטשה באומץ לקבל את זה ולאשר את החיים כך כפי שהם). ניטשה על כן תוקף את הרעיון הסוקרטי האומר שישנה אי-שם אמת מושגית אובייקטיבית בעלת מובן ושיש ושאפשר לנסות ולברר אותה (ולו על דרך השלילה). ניטשה טוען שזוהי אשליה המבקשת מתוך חולשה לברוח מהחיים. אם נתאר את עמדת ניטשה במונחים הלקוחים ממשל המערה של אפלטון, איזה מהמשפטים הבאים הוא נכון?
1
| done | ||
מיין לפי
גרי וביל מתבוננים להם בגרביאל הגרביל. ביל הוא נשמה טהורה, הוא נצחי ובלי גיל, הוא ידע מהו גרביל אף לפני שזמנו של גרביאל בעולמנו התחיל. אבל גרי הוא אדם רגיל, הוא מתבונן בדבר ומבין דבר מבהיל: זה לא חתול, לא חליל, זה גם לא נראה כמו ישוב בגליל. כן, גרי אמנם לא דביל אבל הוא לומד על דברים רק באופן סביל. מי זה היווני האציל ששאל האם את ה-episteme של גרי אפשר להציל?
1
מיין לפי
בלעם מתבונן באתון. הוא כבר קרא על חיה כזו בעיתון. אך בגלל שבפקולטה עשה קורס חובה הוא גם למד שמדובר בחמור-הבית ממין נקבה. יפה באמת, זו סברה די טובה! חמור, הוא זוכר, לא צוהל, רק נוער, ביחס לסוס ראשו די גדול, השיער די דליל, וכשירצה לאכול, בתפריט המזון לא יופיע גרביל. ״כל הכבוד לבלעם, בחור די חכם, אך האם יתקדם בלימודי האתון?״ שואל עליו האדון אפלטון. וממשיך וקובע ״נוכל לומר שהוא אכן יודע רק כשתהיה בידיו _________״.
1
| done |
מיין לפי
הפילוסוף, המדינאי והמדען סר פרנסיס בייקון (המאה ה-17) שומר-החותם של המלך ג׳יימס הראשון ואחד מאבות המתודולוגיה המדעית המודרנית טען נחרצות: אסור לחוקר הטבע להניח שהסדר והחוקיות שמכתיבים את הדברים והופכים אותם למכלולים-קונקרטיים נתונים לנו בניסיון! על כן, טוען בייקון, יש תמיד לנסות ולפרק את הדברים שוב ושוב לתכונותיהם השונות, ולחפש באמצעות תצפיות וניסויים קשרים בין תכונות שונות ותופעות שונות שעוד לא התנסנו בהם ולא עלו על דעתנו. נגד מי יוצא כאן בייקון?
1
| done | ||
מיין לפי
נתי סבור שמשוואות מקסוול הן נכונות. על פי אפלטון, איזה מהמשפטים הבאים הוא נכון?
1
| done | ||
מיין לפי