זיהומיות - אריאל

✔ א. דלקת ריאות נרכשת בקהילה (Community-acquired pneumonia) ✔ ב. דלקת בסינוסים (Sinusitis) ✔ ה. זיהומים אנאירוביים בבטן (Intra-abdominal infections, במיוחד עם Cefoxitin) ❌ ג. דלקת קרום המוח – דור שני אינו הבחירה הראשונה למנינגיטיס (עדיף Ceftriaxone מהדור השלישי). ❌ ד. דלקת בדרכי השתן – Cefuroxime עשוי להיות יעיל, אך לרוב משתמשים באנטיביוטיקות אחרות מהדור השלישי-רביעי. ❌ ו. MRSA עמיד לצפלוספורינים מהדור השני. ❌ ז. Pseudomonas aeruginosa אינו מכוסה על ידי הדור השני.

? הסבר: Cefuroxime טוב נגד חיידקים נשימתיים כמו S. pneumoniae ו-H. influenzae. Cefoxitin יעיל נגד חיידקים אנאירוביים, ולכן משמש בזיהומים תוך-בטניים ובPelvic Inflammatory Disease (PID). תשובה ג שגויה – אף אחד מהצפלוספורינים מהדור השני אינו פעיל נגד Pseudomonas aeruginosa.

? הסבר: צפלוספורינים מהדור השלישי פותחו עם קבוצת אימינומתוקסי המסייעת לחדירה טובה יותר דרך דופן החיידקים הגרם-שליליים. תשובה ב שגויה – רק חלק מהתרופות מהדור השלישי (Ceftazidime) יעילות נגד Pseudomonas aeruginosa. תשובה א שגויה – הדור השלישי אינו עמיד בפני ESBL, ולחיידקים אלו יש צורך ב-Carbapenems. תשובה ד שגויה – MRSA עמיד לכל הצפלוספורינים מהדור השלישי, פרט ל-Ceftaroline מהדור החמישי.

Ceftazidime הוא הצפלוספורין היחיד מהדור השלישי עם פעילות משמעותית נגד Pseudomonas aeruginosa. תשובה א (Cefotaxime) ושגויה ג (Ceftriaxone) – יעילים נגד חיידקים גרם-שליליים אך לא נגד Pseudomonas באופן ספציפי. תשובה ד (Cefuroxime) – הוא בכלל מהדור השני ואינו מכסה Pseudomonas.

✅ תשובות נכונות (רק 3): ✔ א. דלקת קרום המוח חיידקית (Bacterial meningitis) – Ceftriaxone ו-Cefotaxime חודרים היטב את ה-CSF. ✔ ב. דלקת ריאות נרכשת בקהילה (Community-acquired pneumonia) – במיוחד אם נגרמת על ידי S. pneumoniae. ✔ ג. דלקות בדרכי השתן מסובכות (Complicated UTI) – מטופלות ב-Ceftriaxone. ❌ ד. MRSA – אינו רגיש לצפלוספורינים מהדור השלישי. ❌ ה. Pseudomonas aeruginosa – רק Ceftazidime יעיל, אך לא כל התרופות מהדור הזה. ❌ ו. אנדוקרדיטיס – דורש שילוב טיפולי רחב יותר כמו Vancomycin או Penicillin G עם Gentamicin.

✅ היגדים נכונים: ✔ א. Cefepime (דור רביעי) פעיל נגד Pseudomonas aeruginosa. ✔ ב. Ceftaroline (דור חמישי) הוא הצפלוספורין היחיד עם פעילות נגד MRSA. ✔ ג. Ceftolozane-tazobactam (דור שישי) משמש לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי ESBL-מייצרי בטא-לקטמאז. ✔ ה. Ceftazidime-avibactam (דור שביעי) יעיל נגד חיידקים מייצרי KPC (קרבפנמזות). ❌ ד שגוי – Cefiderocol (דור שמיני) כן פעיל נגד חיידקים עמידים מרובי-תרופות (MDR), כולל Acinetobacter ו-Pseudomonas. ❌ ו שגוי – Ceftobiprole כן פעיל נגד MRSA, בדומה ל-Ceftaroline. ? הסבר: דורות מתקדמים של צפלוספורינים פותחו על מנת להתמודד עם עמידות חיידקית, במיוחד נגד חיידקים מייצרי ESBL, KPC, ו-MRSA. ככל שהדור מתקדם יותר, כך עולה כיסוי החיידקים העמידים, כולל Pseudomonas aeruginosa ו-Acinetobacter baumannii.

✅ היגדים נכונים: ✔ א. קרבפנמים הם אנטיביוטיקות רחבות טווח הפעילות נגד חיידקים גרם-חיוביים, גרם-שליליים ואנאירוביים. ✔ ג. קרבפנמים עמידים לרוב האנזימים בטא-לקטמאז, כולל ESBL. ✔ ה. קרבפנמים משמשים כקו אחרון לטיפול בזיהומים חיידקיים עמידים. ✔ ו. קרבפנמים רגישים להידרוליזה על ידי אנזימי קרבפנמאז (KPC, NDM). ❌ ב שגוי – קרבפנמים אינם יעילים נגד MRSA. יש צורך בתרופות אחרות כמו Vancomycin או Linezolid. ❌ ד שגוי – Ertapenem אינו פעיל נגד Pseudomonas aeruginosa. ? הסבר: קרבפנמים (כגון Meropenem, Imipenem, Doripenem, Ertapenem) הם האנטיביוטיקות הבטא-לקטמיות הרחבות ביותר, פעילות נגד גרם-חיוביים, גרם-שליליים ואנאירוביים. עמידים בפני ESBL, אך יכולים להיות מפורקים על ידי אנזימי קרבפנמאז (KPC, NDM, OXA-48). Ertapenem הוא יוצא דופן כי אינו פעיל נגד Pseudomonas ו-Acinetobacter בניגוד לשאר הקרבפנמים.

✅ היגדים נכונים: ✔ א. Imipenem עובר אינאקטיבציה בכליות על ידי האנזים dehydropeptidase I. ✔ ב. שילוב עם Cilastatin נועד למנוע הרס של Imipenem בכליות. ✔ ד. חולי כליות נמצאים בסיכון מוגבר לתופעות לוואי נוירולוגיות (כגון פרכוסים) בעת שימוש ב-Imipenem. ❌ ג שגוי – Imipenem דווקא נחשב לקרבפנם עם הסיכון הגבוה ביותר לפרכוסים, בעיקר בחולים עם תפקוד כלייתי ירוד או מחלות נוירולוגיות. ❌ ה שגוי – Cilastatin אינו משפר את הפעילות האנטיביוטית, אלא רק מונע פירוק כלייתי של Imipenem. ? הסבר: Imipenem מפורק בכליה על ידי dehydropeptidase I, ולכן הוא ניתן בשילוב עם Cilastatin, שמעכב את האנזים הזה ומונע השפלה מוקדמת של התרופה. חולים עם תפקוד כלייתי ירוד עלולים לצבור Imipenem, מה שעלול לגרום לפרכוסים ולתופעות נוירולוגיות אחרות. Meropenem ו-Doripenem נחשבים לבטוחים יותר מבחינה נוירולוגית לעומת Imipenem.

? הסבר: Ceftriaxone עובר פינוי כבד עיקרי, ולכן מתאים יותר לחולים עם אי-ספיקת כליות. Amoxicillin (תשובה א), Vancomycin (תשובה ב), ו-Meropenem (תשובה ג) מתפנים בעיקר דרך הכליות, ולכן נדרשת התאמת מינון בחולים עם אי-ספיקת כליות.

? הסבר: אנפילקסיס הוא סיבוך חמור אך נדיר של רגישות יתר לפניצילינים וצפלוספורינים. C. difficile קוליטיס עלול להתפתח כתוצאה משימוש רחב-טווח באנטיביוטיקות, במיוחד רחבות טווח, עקב חיסול הפלורה הטבעית במעי. תסמונת סטיבנס-ג'ונסון (SJS) היא תגובה חמורה, נדירה, אך מסכנת חיים, הנגרמת לעיתים מאנטיביוטיקות בטא-לקטם. אי ספיקת כבד חריפה אינה סיבוך שכיח של בטא-לקטמים, אלא לרוב של תרופות אחרות כמו Acetaminophen (פאראצטמול) או תרופות אנטי-פטרייתיות מסוימות.