מבחן 20/7/23
- 45 שאלות
- -- תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
מנהלים:
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
השלימו את החסר בטקסט הבא (מתוך הספר ״הפילוסופים הקדם-סוקראטיים״ מאת ש. שקולניקוב, פרק 2 בשינויים קלים): ״ ___1___ לעולם רואה את הדבר הפרטי בפרטיותו. בעוד המושג והחוק הכללי הם בהכרח אימפרסונליים, הרי ___1___ רואה את הדברים ראייה פרסונאלית ומדבר תמיד בשמות פרטיים. ומכיוון שאין הוא יכול לדבר על חוק כללי, הריהו תמיד ___2____ מסויים. הוא רואה איפוא את העולם כ___3____ של כוחות ותולדותיהם ולא כ___4____.״
1
| done | ||
מיין לפי
קראו את הטקסט הבא (מתוך הספר ״הפילוסופים הקדם-סוקראטיים מאת ש. שקולניקוב, פרק 2): ״הסיבתיות המדעית יש בה יסוד של אנאליזה: אין דבר A בתור שכזה פועל כולו על דבר B, אלא אספקט מסויים a שב-A פועל על אספק מסוים b שב- B. כך, ניוטון איננו מסתכל על הארץ המושכת אליה תפוח, אלא על מסה מסוימת המושכת מסה אחרת. אך זו הבחנה מושגית בדבר הנתון, המבודדת בו אספקטים שאינם נתונים בעין, וזאת אין המיתוס עושה. במיתוס, A גורם ישירות ל-B, ללא תיווך וללא אנאליזה״ כיצד תיארנו בקורס את היכולת האנליטית, הנוכחת במדע ונעדרת במיתוס, לבודד אספקט מושגי מסוים a מתוך דבר A?
1
| done |
מיין לפי
בהמשך לשאלה הקודמת, בהעדר היכולת האנליטית להבחין באספקטים של הדברים, איך נאפיין את הקישוריות בין הדברים אשר מציעה החשיבה המיתית?
1
| sentiment_very_satisfied | ||
מיין לפי
אלו שני זרמים/הוגים קדם סוקרטיים מציגים שתי רגישויות אונטולוגיות מנוגדות באשר להיבט הכמותי של הדברים מול ההיבט האיכותי שלהם, אבל תופסים שניהם את ההוויה כמערכת של יחסים?
1
| done | ||
מיין לפי
קראו את הקטע הבא של הפילוסוף הצרפתי אנרי ברגסון מספרו ״ההתפתחות היוצרת״ (1907) בו הוא כותב על חוויית הקיום הפנימית שלו, וענו על השאלה שלאחריו: ״אני עובר ממצב למצב, חם לי או קר לי, אני עליז או אני עצוב, אני עובד או איני עושה כלום, אני מסתכל במה שסובב אותי או אני חושב על דבר אחר. תחושות, רגשות, רציות, מושגים - אני משתנה איפוא בלא הפסק [...] גם כל מצב ומצב בפני עצמו לא נותר יציב במשך הזמן שהוא חל וכשאני מתבונן היטב אני מגלה שאין מצב של רגש, של דימוי או של רצייה, שאינו משתנה עצמו בכל רגע ורגע [...] האמת היא שאנו משתנים בלי הרף ושהמצב עצמו כבר יש בו השתנות [...] מן הנמנע שאיזושהי תודעה תתנסה פעמיים באותו המצב עצמו [..]״ איזו עמדה קדם סוקרטית טוענת דברים דומים לא רק על החוויה הפנימית של האדם אלא אף על הטבע?
1
| done | ||
מיין לפי
הפילוסוף, המתמטיקאי והמדען רנה דקארט (המאה ה-17) טען שהחומר במהותו הוא לא יותר מאשר מרחב גאומטרי והדברים החומריים אינם אלא מודיפיקציות (מצבים ספציפיים שונים) של המרחב הגאומטרי הזה. כל שאר התכונות שאנו תופסים בחומר (צבע, חום, לחות, קושי וכו׳), טוען דקארט, אלו רק דימויים של תודעתנו. לעמדתו של איזה הוגה מיוון העתיקה הכי קרובה עמדתו זו של דקארט?
1
| done | ||
מיין לפי
הפילוסוף, המתמטיקאי והמדען רנה דקארט (המאה ה-17) טען שכל דבר חומרי במהותו איננו מכיל שום יסוד נפשי ועל כן אין בו גם שום רצון ושאיפה (חוץ מהאדם שברצון האל זכה לאינטראקציה בין נפש ובין גוף). מכאן הסיק דקארט שכל צורות החיים כולל בעלי-החיים (מלבד האדם) הם בעצם אוטומטים: מכונות הפועלות באופן מכאניסיטי לחלוטין, ושכך יש להבין את כל מכלול תכונותיהם והתנהגותם. איזה הוגה או זרם מחשבה יווני מציג מפורשות תפיסה הפוכה לזו של דקארט?
1
| done | ||
מיין לפי