חברתית-;

תשובה 1 היא הנכונה. תיאוריית שימור ההערכה (self-evaluation maintenance theory) של אברהם טסר (Tesser) גורסת כי לאדם יש צורך להאדיר את הדימוי העצמי שלו ולשמור עליו. כשאנשים הקרובים אלינו זוכים להצלחה, שני תהליכים מנוגדים עשויים להתעורר: השתקפות (reflection) או השוואה (comparison). השתקפות היא מצב בו הצלחת הזולת משתקפת בעצמי שלנו ותורמת להעלאת הדימוי העצמי (אחי פסל מצליח), תשובה 1. השוואה היא מצב שבו הצלחת הזולת גורמת לפגיעה בדימוי העצמי שלנו, שכן היא מעמידה אותנו באור לא מחמיא (אני מקנא באחי), מסיח 2. ההכרעה, איזה מבין שני התהליכים יתקיים, תלויה במידת הרלבנטיות של התחום. כאשר התחום רלוונטי עבורנו, הצלחת הזולת תעורר ירידה בדימוי העצמי. כאשר התחום אינו רלוונטי עבורנו, הצלחת הזולת תגרום להשתקפות ולעלייה בדימוי העצמי. בשאלה הנוכחית, אחיו הקטן של יחיאל (אבי) מצליח בתחום השונה מהתחום של יחיאל, ולכן יש לצפות להשתקפות (מסיח 1 ולא מסיח 2). מסיחים 3 ו-4 אינם נכונים, מאחר ותיאוריית האימות העצמי (self-verification theory) של וויליאם סוואן (Swann) היא תיאוריה הגורסת שהצורך לשמור על מושג עצמי יציב עשוי לגבור על הצורך בהאדרה עצמית ולכן אינה רלוונטית למקרה זה.

תשובה 2 היא הנכונה. פגיעה/חבלה עצמית (self-handicapping) היא פגיעה מכוונת בביצוע שלנו, המציידת אותנו בתירוץ מוכן לכישלון על מנת שלא יעיד על חוסר יכולת. כלומר, יש כאן מוטיבציה להימנע מייחוס פנימי לכישלון, מסיח 1, ולא מייחוס חיצוני, מסיח 2. מסיח 3 נכון (ולכן לא נסמן אותו) מאחר והתנהגות זו מונעת ממוטיבציה להצגה עצמית (self-presentation). מסיח 4 נכון גם הוא (ולכן גם לא נסמן אותו), משום שהתנהגות זו מונעת גם ממוטיבציה לשמר את ההערכה העצמית.

תשובה 1 היא הנכונה. אפקט השחקן-צופה (actor-observer effect) הוא הנטייה לייחס את הפעולות של אנשים אחרים לתכונות שלהם ואילו את הפעולות שלנו לנסיבות חיצוניות. כלומר, הצופה בהתנהגות מסוימת נותן משקל יתר למאפיינים תכונתיים (של השחקן), אך לא בשיפוט ההתנהגות של עצמו, תשובה 1. מסיח 2 אינו נכון משום שהוא מתאר אפקט הפוך לאפקט המדובר. מסיחים 3 ו-4 אינם נכונים משום שהם מתארים מצב שבו אין הבדל בשיפוט של האחר לעומת השיפוט של העצמי.

תשובה 3 היא הנכונה. בשאלה מתואר מצב בו יובל התנהג באופן לא צפוי (סבלנות) כאשר על פי מאפייני המצב ניתן היה לצפות מיובל להתנהגות הפוכה (כעס, אובדן סבלנות וכו'). כשדינה ראתה זאת, היא ביטאה את עקרון ההגברה (Augmentation Principle)- הגברת המשקל של גורם מסוים בעת קיומם של גורמים אחרים המלווים על פי רוב בהתנהגות הפוכה, תשובה 3. בהתאם לכך, בשל הגורמים המתסכלים שבסיטואציה, דינה הגבירה את המשקל של סבלנותו של יובל והעריכה אותו כ"סבלני למדי". מסיחים 1 ו-2 אינם נכונים משום שיובל הוא לא זה שצפה בהתנהגות וביצע הערכה ולכן עקרונות אלו אינם רלוונטים אליו אלא רק לדינה. מסיח 4 אינו נכון, מאחר ולפי עקרון ההפחתה (Discounting Principle)- אנשים מפחיתים משקל של גורם מסוים בעת קיומן של נסיבות מצביות הפועלות באותו כיוון. מכיוון שבמקרה הנוכחי התנהגותו של יובל הפוכה לנסיבות המצביות, אז לא התבצעה הפחתה אלא הגברה.

תשובה 4 היא הנכונה. על פי תיאוריית פערי העצמי (self-discrepancies theory) של היגינס (Higgins), העצמי האמיתי (Actual Self) הוא העצמי שאנו מאמינים שאנו הננו. עצמי זה מושווה לשני סוגי העצמי האחרים המשמשים "כמנחי עצמי" (self-guides): העצמי האידיאלי (Ideal Self) הוא עצמי המגלם את הרצונות והשאיפות שיש לנו כלפי עצמנו; העצמי הנדרש (Ought Self) הוא עצמי שקשור לחובות, מחויבויות ודרישות חיצוניות שאנו מרגישים מחויבים כלפיהן. מחשבה על הפערים בין העצמי האמיתי לעצמי האידיאלי או הנדרש עלולה לגרום לרגש שלילי ובשאלה הנוכחית שתי האפשרויות תיתכנה. כך למשל, ייתכן שדני הרגיש רע בגלל פער שהכישלון במבחן מייצג פער בין העצמי האמיתי והעצמי האידיאלי, אך גם ייתכן שהכישלון במבחן מייצג פער בין העצמי האמיתי והעצמי הנדרש (דרישות ההורים למשל). מסיח 3 אינו נכון משום שהתיאוריה אינה מנבאת רגש מסוים לפער בין העצמי האידיאלי והעצמי הנדרש.

תשובה 3 היא הנכונה. עקרון ההשתנות המשותפת (covariation principle) הוא עיקרון שהגה הרולד קלי (Kelley), תשובה 3, ולפיו, בני האדם מייחסים התנהגות לגורם סיבתי כלשהו אם הגורם היה נוכח כל זמן שהתרחשה ההתנהגות, אך נעדר כשלא התרחשה. השיפוט באמצעות הערכת ההשתנות המשותפת מביא בחשבון שלושה ממדי מידע: ייחודיות (distinctiveness), עקביות (consistency), קונצנזוס (consensus). מסיח 1 אינו נכון, מאחר ופריץ היידר (Heider) הגה את תיאוריית הייחוס (attribution theory). מסיח 2 אינו נכון, משום שגילברט (Gilbert) הגה את עקרון ההגברה (Augmentation Principle) ואת עקרון ההפחתה (Discounting Principle). מסיח 4 שגוי גם הוא, מכיוון שהיגינס (Higgins) הגה את תיאוריית פערי העצמי (self-discrepancies theory).

תשובה 2 היא הנכונה. הטיית שיעור הבסיס (base rete fallacy) היא הנטייה להתעלם ממידע אודות שכיחות יחסית של חברי קטגוריה מסוימת באוכלוסייה. הטייה זו באה לידי ביטוי בהיוריסטיקת הייצוגיות (representativeness heuristic)- סיווג של גירוי או אירוע לקטגוריה מסוימת לפי המידה בה הוא דומה למקרה טיפוסי של אותו סוג, תשובה 2. מסיח 1 אינו נכון, מאחר והיוריסטיקת הזמינות (availability heuristic)- מבססת את השיפוט על סמך הקלות בה מתאפשר לחשוב על משהו. מסיח 3 אינו נכון, משום שהיוריסטיקת ההדמיה (simulation heuristic)- היא הנטייה לייחס סבירות גבוהה יותר לאירועים ככל שקל יותר לדמיין את התרחשותם. מסיח 4 אינו נכון גם הוא, מכיוון שהיוריסטיקת עיגון ותיקון נועדה לתת תשובות למצבים בהם האדם נדרש לבצע פעולת הערכה או אמידה. התכונות הראשונות מהוות עוגן ואילו התכונות שבאות לאחר מכן יוצרות "תיקונים" לעוגן זה.

תשובה 4 היא הנכונה. דנה עשויה לקבל רושם שלילי על שמואל בגלל אפקט ההילה (Halo effect), הטיה המתרחשת כאשר תכונה דומיננטית אחת מקרינה על כל יתר התכונות ומשפיעה על יצירת הרושם הכללי. ייתכן למשל, שהתיאור של שמואל כ"מוזר" יצר רושם כללי שלילי על חשבון כל התכונות החיוביות. מסיח 1 אינו נכון, מאחר והטיה בשירות העצמי (Self-Serving Bias) היא הטיה הגורמת לבני אדם לזקוף לזכותם הצלחות (ייחוס פנימי) ולהכחיש או לתרץ את אחריותם לכישלונות (ייחוס חיצוני). מסיח 2 אינו נכון, משום שהטיית שליליות התכונה (trait negativity bias) היא הנטייה לתת יותר משקל לתכונות שליליות בתהליך קביעת ההתרשמות. לכן, במקרה המתואר בשאלה, הטייה זו היתה עשויה לגרום לרושם שלילי ולא לרושם חיובי כפי שמתואר במסיח. מסיח 3 אינו נכון, על פי אפקט הראשוניות (primacy affect) המידע הראשוני שמתקבל מהווה בסיס לבניית הסכמה, המשפיעה בתורה על אופן עיבוד המידע שמתקבל בהמשך ועל ביסוס הרושם. לכן, במקרה המתואר בשאלה, התכונות החיוביות של שמואל הופיעו ראשונות, ולכן הטייה זו היתה עשויה לגרום לרושם חיובי ולא לרושם שלילי כפי שמתואר במסיח.

תשובה 1 היא הנכונה. פסיכולוגיה חברתית היא חקר הרגשות, המחשבות, התפיסות, המניעים וההתנהגות של יחידים בהקשר חברתי. כלומר, תחום זה אינו עוסק בהשפעה של היחיד (יוסי) על החברה (המחלקה), תשובה 1, אלא בהשפעה של החברה על היחיד, מסיחים 2 ו-3. מסיח 4 נכון מאחר והקשר חברתי הוא לא רק הנוכחות הממשית, אלא גם הנוכחות המדומה או הסמלית של בני אדם אחרים.

תשובה 2 היא הנכונה. ישנם הבדלים בין אישיים בסגנון קבלת החלטות: "המסתפקים" סורקים את האפשרויות בזו אחר זו, וכאשר נתקלים באפשרות טובה דיה בוחרים בה מבלי להמשיך בחיפוש אחר אפשרויות נוספות. לעומתם "הדורשים שלמות" ממשיכים לתור אחר הבחירה הטובה ביותר האפשרית. במחקר שעקב אחר תהליכי קבלה לעבודה של סטודנטים, נמצא כי "דורשי שלמות" מקבלים משכורות גבוהות יותר, אך נוטים להיות פחות מרוצים ממקום עבודתם ויותר לחוצים, חרדים, מודאגים ומדוכאים. לכן סביר שדנה תהיה חרדה יותר.