בקורס נדונו שתי גישות מרכזיות ליישום מערכות BI –
A. Top-Down (TD)
B. Bottom-Up (BU)
בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, בתקופה בה הוצגה לראשונה תפיסת מערכות ה-BI, הגישה הרווחת ליישום הייתה A, בעוד שמתחילת שנות ה-2000 ניתן לזהות מגמה גוברת של מעבר ליישום בגישה B. איזה מהבאים מתאר באופן פחות מובהק מהאחרים סיבה אפשרית למגמה זו?