חוק ומשפט במזרח
- 247 שאלות
- 4 תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
12 מדינות בארה"ב הציגו חקיקה שאסרה את היישום של השריעה ולהזכירן בפסוקי חקיקה באותן המדינות, במדינות מסוימות עשו את זה בצורת פוליטיקלי קורקט שאסרה שימוש בחוק זר. את חקיקה זו הצדיקו באמצעות פרסום דוח שאומר כי השריעה מהווה היום ביטחוני על השלום בארה"ב בגלל שחלק גדול ממנו פועלים לפי השריעה. לפי הדוח השריעה שייכת למאה ה7, היא לא רלוונטיות והיא צצה מחדש כאיום קיומי הכי גדול על הממשל החוקתי בארה"ב ועל עקרונותיה הבאים מחשיבה רציונלית השיעור בא:
1
מיין לפי
למה העולמא לא התנגדו לרפורמות המשפטיות ולאימוץ מבנים ועקרונות משפטיים שמקורם בצרפת?
1
| done | ||
| done | ||
| done |
מיין לפי
למה בשנת 1908 אחרי מהפכת התורכים הצעירים העולמא משולבים היטב בתוך המערכת?
1
| done | ||
| done |
מיין לפי
מה הגדרה של שריעה?
1
| done | ||
| sentiment_very_satisfied | ||
| done | ||
| sentiment_very_satisfied | ||
| done | ||
| done | ||
| done |
מיין לפי
שריעה בעידן הקולוניאלי: מגמות של שינוי מדיניות מוצהרת של אי-התערבות • מאמץ של הממשל הקולוניאלי למתן את העוינות מצד ה״ילידים״. • הציביליזציה המקומית לא מפותחת מספיק ולכן לא ראויה לחוקים והמשפט של המטרופול (מדינת האם). • מדיניות של שימור ההבדל בין האוכלוסייה המתנחלת לבין האוכלוסייה הילידית. בפועל: • ביטול הלכות שרעיות מרכזיות (למשל עבדות. בשריעה יש כללים ברורים לגבי זה). • שינויים מוסדיים. • שינויים באמצעות קודיפיקציה. הקודיפיקציה מאפשרת לבטל את הגמישות של השריעה. זו התערבות מאוד גדולה.
1
| done | ||
מיין לפי
איך נסיבות שונות משפיעות על המשמעות של השריעה? הרבה מהאימפריות במאה ה19 שלטו על אוכלוסיות מוסלמיות. כאשר צרפת, בריטניה ואפילו רוסיה השתלטו על שטחים שחייו במדינות מוסלמיות הם לא כפו עליהם את מערכת המשפט שלהם אלא אפשרו מערכת משפט אחרת, המאפשרת לנהל אורך חיים שרעי עם מגבלות מסוימות. לכך 3 סיבות: • ניסיון למתן את העוינות כלפי השליט • המדינות המקומיות לא נמצאות בשלב התפתחותי המאפשר לצרף אותם למערכת המשפט של מדינת האם • לאחד בין האוכלוסייה המשרתת את מדינת האם לבין האוכלוסייה המקומית. הם ניסו להצדיק את הגעתם כדרך להגן על המדינה שלהם, של השריעה אך אין מה להגן כי השריעה היא פיקציה. המדינות הקולוניאליות ביטלו דברים מאוד ברורים שהיו קיימים בשריעה כמו עבדים. בריטניה מזהה את עצמה כמי שלוחמת בעולם כביטול מוסד העבדות. המדינות הקולוניאליות מציגות שינויים מוסדיים בהקשר של פרוצדורות ביניהם הכלה של קודיפיקציה מאיותה כלי זמין. הקודיפיקציה במקרים כאלה מחליפה את מצב הגמישות שמאפשרת השריעה. מהו מקרה אלג'יריה?
1
| done |
מיין לפי
נכון/ לא נכון: זהו השינוי במשמעות השריעה לאורך המאות שינוי במשמעות השריעה לאורך המאות • עד למאה ה-19 – התייחסות לשריעה כאל אוסף של כללים שאפשר ליישם בתחומים שונים של המציאות (כללי עשה ואל תעשה). • במאה ה-19 – השריעה כגוף הלכות. מאמץ לשלב בין הלכות שרעיות לבין ״משפט מיובא״ במסגרת מיזמי רפורמות וקודיפיקציה. • מאות 20-21 – ובעיקר מהמחצית השנייה של המאה ה-20 – השריעה כמסגרת התייחסות למו״מ פוליטי בין קבוצות שונות על הגבול המוסרי והלא-מוסרי, בין הלגיטימי מבחינה ציבורית לבין הלא-לגיטימי.
1
מיין לפי
מהמחצית השנייה של המאה ה20 ועד המקום שאנחנו נמצאים יש עיגון שונה של השריעה. כאשר הוא מוזכר בהקשרים שונים במרבית המקרים הם לא יגדירו מהי השריעה, מבחינתם מדברים בראש ובראשונה על מוסר ומוסריות. אפשר לראות שבהרבה מקומות במזרח התיכון מתקיים משא ומתן בהגדרה מהו מוסר ומהו לא מוסרי. כמעט כולם נעזרים בשריעה כדי להצדיק את דעותיהן בעניינים האלה. השריעה במזרח התיכון המודרני היא קבוצה של סמלים ודימויים שקבוצות מסוימות שואבות ממנה. המשטר במצרים נוהג להציג למה לתנועות האיסלמיות אין כפירה בדת והפרה של השריעה. אתאיסטיות לפי החוק עונשם הוא עונש מוות אומנם לא הופעל אבל העבירות על הכפשת הובילו אנשים לכלא. השריעה מגדירה את גבולות המותר והאסור במרחב הציבורי הערבי. בשנים האחרונות מתפתח שינוי בשיח שעדיין לא ידוע לנו מה יהיה. ובנקודות הכוונה ל
1
| done | ||
| done | ||
| mood | ||
| done |
מיין לפי