מנהיגות בארגונים - בן גוריון

• הופעה של מנהיגות- כולל את גישת הפרופילים (תבניות). לדוגמא: במחקר של פוטי והניסטין, הם הלכו לקבוצה של צוהרים באקדמיה צבאית שמסיימים כקצינים ומשם הולכים לצבא. לא נבחנה תכונה בודדת אלא נבחנו 5 תכונות יחד ונראה האם לגבוהים בכל ה5 תכונות יחד גדל הסיכוי להיתפס כמנהיגים יותר מאחרים. בדקו פסיכומטרי כמדד לאינטליגנציה, דומיננטיות, חוללות עצמית, מודעות עצמית. החברים מהקבוצה שהיו גבוהים בכל התכונות היה להם סיכוי משמעותי יותר להגיע רחוק יותר בדרגות המנהיגות בתוך האקדמיה לעומת אחרים. היום אנו מדברים על סיכוי סטטיסטי גבוה יותר להיות מנהיגים טובים יותר ועל קבוצת תכונות ולא תכונה בודדת.

1) מנהיג סמכותי/ אוטוקרטי- בעל שליטה רבה (ריכוזי). קובע את מדיניות הקבוצה, מטרות הקבוצה ואת דרך הפעולה להשגת המטרות. 2) מנהיג דמוקרטי- מאפשר לחברי הקבוצה לקבוע מדיניות תוך כדי דיון. משתף בתהליך קבלת ההחלטות. 3) מנהיג "שב והנח"- נותן לחברי הקבוצה חופש מוחלט (פסיבי). לא לוקח חלק בקבלת החלטות או בביצוען. לא מתערב כלל, לא מעודד ולא נותן ביקורת. נערכה רוטציה בין המדריכים, מבחינת הקבוצה המדריכים התחלפו אבל סגנון המנהיג נשאר זהה על מנת לשלול שזה לא קשור לתכונות. נבדקו מספר מדדים לבדיקת התפקוד בקבוצה- ציון על רמת הביצוע של המשימות, מידת שביעות הרצון ורמת העניין, רמת התוקפנות והעוינות. תוצאות- • הקבוצה עם המנהיג הסמכותי- כאשר המדריכים היו בחדר, הקבוצה הייתה היעילה ביותר. אך כאשר המדריך עזב את החדר, הקבוצה הפסיקה לעבוד ונהיו תוקפנים ואגרסיביים אחד כלפי השני, היה הרבה מתח. • הקבוצה עם המנהיג הדמוקרטי- הקבוצה המשיכה לפעול ולהיות יעילה לאורך זמן, היו בעלי עניין גדול והנאה. מוטיבציה ושביעות רצון הכי גבוהה. • הקבוצה עם המנהיג הפסיבי- לקבוצה הייתה את רמת היעילות הנמוכה ביותר גם שהמדריך היה וגם כשהוא לא היה.

1) יזמות מבנה- מנהיג מכוון משימה, מה שמעניין אותו זה ביצוע המשימה ופחות שם דגש על האנשים. סגנון זה מאופיין בדגש על הגדרת המטרות של העבודה, והבהרת האופן שבו מנסים להשיג יעדים אלו. התנהגויות כגון: תכנון פעילויות, זיהוי בעיות הדורשות פתרון, ארגון מאמצי חברי הקבוצה, מתן מידע, עצות וביקורת. 2) התחשבות באנשים- סגנון זה מאופיין בדגש על עיצוב יחסים עם חברי הקבוצה. התנהגויות כגון: גיבוש חברי הקבוצה, המנהיג מפייס, מטפח יחסי חברות, מיישב סכסוכים, דואג לשביעות רצון ומתחשב ברגשותיו של כל חבר בקבוצה. תחילה חשבו ששני ממדים אלה הם בעצם קצוות של רצף אחד. אך מחקרים מראים ששני המדדים האלה הם בלתי תלויים.

מחקרי משיגן- מנהיגות מוכוונת משימה- מנהיג המתמקד בהגברת התפוקה, ביצוע של הקבוצה וממוקד משימה. מנהיגות מוכוונת יחסים- מנהיג המתמקד בשיפור מתמיד של היחסים הבין אישיים בקבוצה. גם פה חשבו תחילה שמדובר ב2 קצוות, אך הוכח ששני המדדים הינם בלתי תלויים ויכולים להתקיים במקביל

הגישה המצבית (הקונטינגנטית) - עלתה כביקורת על הגישה ההתנהגותית- אין התייחסות למשתנים מצביים המשפיעים על האפקטיביות של סגנונות המנהיגות (התנהגות אפקטיבית בצבא לא תהיה אפקטיבית בעסקים או בפוליטיקה). ע"פ הגישה המצבית אפקטיביות של סגנון מנהיגות מותנה ע"י הקונטקסט (המצב) בתוכו פועל המנהיג. לפיכך, גישה זו מדגישה את הגורמים המצביים המשפיעים על תהליכי מנהיגות במספר דרכים- 1) בוחנת אחר המידה בה סגנונות מנהיגות משפיעים במשימות, תרבותיות, והקשרים חברתיים שונים. 2) בוחנת אספקטים מצביים שמתנים את הקשר בין התנהגויות מנהיגות לאפקטיביות של מנהיגות.

לכל תאוריה מצבית 3 מרכיבים- 1. סגנונות- כל תאוריה מונה מספר סגנונות מנהיגות. 2. תנאי מצב- כל תאוריה מונה מספר תנאים (אופי המטלה, רמת הבגרות של המונהגים ועוד). 3. ניבוי- כל תאוריה מנבאת באיזה תנאי מצב, איזה סגנון הוא האפקטיבי ביותר.

ישנם מספר סגנונות מנהיגות שיכולות להוביל לתוצאות רצויות- 1. דריקטיבי- סמכותי 2. תומך- שם דגש על יחסים בין אישיים 3. שיתופי (משתף)- דמוקרטי 4. הישגי- מוכוון משימה. יש כמה סגנונות מנהיגות שיכולות להוביל לתוצאות רצויות, באופן כללי לאפקטיביות של המנהיג, להוביל לזה שהמונהגים יהיו מרוצים יותר ושהמנהיג יהיה מוערך על ידי המונהגים, תהיה יותר מוטיבציה אצל המונהגים. מה שקובע את הקשר בין סגנון מסוים להשגת התוצאות הללו זה תנאי מצב. במקרה הזה לדוגמא תנאי המצב הם מיומנויות, ניסיון, תכונות מסוימות של המונהגים ותנאי מצב סביבתיים כמו האם המשימה מובנת או לא? האם היחסים בקבוצה הם טובים או לא?